אנשים רבים שהגיעו לגיל הזהב סובלים מההשפעה הלא נעימה עד מבישה לעיתים, של בעית אי השליטה על היציאות על חייהם, מבלי להיות מודעים לכך שזו בעיה שניתן לטפל בה.

הבנת הגורמים לבעיה זו ומודעות לטיפולים האפשריים בה, עשויה להעלות משמעותית את רמת חייהם של אנשים רבים באוכלוסיה המבוגרת הנאלצים להעזר בחיתולים למבוגרים ובמוצרי ספיגה שונים.

מהי בעיית אי השליטה על דרכי היציאה בקשישים?

בעית אי השליטה על שלפוחית השתן או המעיים הנה אחת הבעיות השכיחות ביותר בקרב האוכלוסיה המבוגרת, כאשר השכיחות בקרב נשים גבוהה יותר. הסיבה לשכיחות הגבוהה ביותר בנשים הוא עקב התרופפות רצפת האגן באופן טבעי לאחר הריון, בנוסף קיימת נטיה גנטית אצל נשים מסויימות ללקות בהפרעות אלה.

בעית אי השליטה אינה נחשבת למחלה, אלא לסימפטום של בעיות אחרות, כמו היחלשות שרירי דופן האגן, מחלות נוירולוגיות כגון אלצהיימר, פציעה, נכות, עצירות או התייבשות. אי השליטה יכולה להופיע גם כתופעת לוואי של נטילת תרופה או ניתוח. באופן טבעי, מחלות מסוימות תלויות גיל יכולות להיות הסיבה המרכזית לשכיחות הבעיה בקרב קשישים.

סוגים, סיבות וטיפול באי שליטה על הסוגרים

ישנם 4 סוגים עיקריים של בעיות אי שליטה בסוגרים, כאשר לכל אחד מהבעיות הגורמות לאי שליטה בסוגרים נפרט לגבי הגורמים לה והטיפולים המוצעים שונים:

- Urge Incontinence - אבדן יציאות תוך דחיפות.

זה מצב של יציאת צרכים לא רצונית כאשר האדם מרגיש דחף פתאומי, בלתי ניתן לשליטה, לעשות את צרכיו, אך לא מספיק להגיע לשירותים. האדם יכול לחוש דחף זה גם כאשר שלפוחית השתן או המעי אינם מלאים.

סוג זה של אי שליטה הוא הנפוץ ביותר בקרב קשישים.

הגורמים עשויים להיות דלקת בדרכי השתן או במעי או שינויים בגמישות המעי הגס או שלפוחית השתן, שמכיוון שהינה שריר, עשויה לאבד מהאלסטיות שלה עם ההזדקנות. בנוסף לכך, גם בעיות נוירולוגיות כמו שבץ, מחלת הפרקינסון, גידול מח וטרשת נפוצה, או פציעה בחוט השדרה יכולים להתאפיין בסימפטום זה, כתוצאה מהירידה במוביליות המופיעה במצבים אלו.

הטיפול- במצב כזה, הרופא יכול להמליץ על טיפול התנהגותי שהינו אימון שליטה מחדש בדרכי היציאה ושרירי האגן, או ביופידבק- פיתוח שליטה בתהליכים פיזיים שונים, כמו שליטה על צרכים, באמצעות מכשור אלקטרוני. על פי החלטת הרופא, יכול להיות שימוש בטיפול תרופתי שמטרתו הוא להרפות את השרירים האחראיים על שליטה בדרכי היציאה וע"י כך לשפר את יכולת האגירה של השלפוחית והמעי הגס ולהפחית את תחושת הדחיפות לעשות צרכים וכן שימוש במוצרי ספיגה - חיתולים למבוגרים.

- Stress Incontinence –דליפת צרכים במאמץ.

זהו מצב של אובדן שתן או צואה באופן לא רצוני, כאשר האדם מתעטש, משתעל, צוחק, מתכופף, מרים משאות כבדים או מבצע כל פעילות גופנית אחרת המפעילה לחץ על פתחי היציאה. מצב זה שכיח יותר בקרב נשים, אך הוא גם אחראי לכשליש מבעיות אי השליטה באוכלוסיית המבוגרים.

הגורמים הם היחלשות התמיכה בשרירי דופן האגן או הספינקטרים. שריר דופן האגן הינם השרירים התומכים באיברי האגן (שלפוחית השתן והשופכה ואיברי המין הפנימיים כמו הרחם באישה והפרוסטטה בזכר), ונזק להם גורם לשופכה לדוגמא, להיות בעלת תנועתיות מוגברת. הספינקטרים הינם השרירים המרחיבים או מכווצים את פתחי היציאה ומאפשרים שליטה ביציאת הצואה, ולכן פגיעה בהם עלולה לגרום לדליפתה.

הטיפול גם כאן מתחלק לטיפול התנהגותי- היינו אימון או אימון מחדש של דופן האגן לשליטה בצרכים, ביופידבק, טיפול תרופתי, או במצבים חמורים גם ניתוח לחיזוק התמיכה על דופן האגן. ניתן כמובן להשתמש בחיתולים למבוגרים.

- Overflow incontinence - אי שליטה במתן צרכים ובמיוחד שתן, עקב מלאות יתר של שלפוחית השתן

המצב זה נגרם כתוצאה מקושי בהתרוקנות וטפטוף קבוע של השתן בכמויות קטנות. Overflow incontinence אחראי לכבערך 10-15 אחוזים מבעיות אי השליטה בשתן.

הגורמים לבעיה כוללים נטילת תרופות מסוימות הגורמת לאובדן תחושה באיזורי היציאה, בעיות נוירולוגיות שפורטו לעיל או חסימה מכאנית בשלפוחית, כמו למשל במקרה של גדילת הפרוסטטה (ערמונית) אל תוך חלל צינור השופכה הצמוד אליה בזכר, או קריסת הרחם על שלפוחית השתן; מצבים המקטינים את נפח שלפוחית השתן ועל כן מגבירים את הלחץ על השלפוחית.

הטיפול הוא תרופתי או ניתוחי , בשילוב עם שינויים בתפריט המזון כך שתחושת המלאות תוגבר- לדוגמא תפריט עשיר בסיבים תזונתיים. הגברת תחושת המלאות תגדיל את מספר הפעמים בהם האדם ילך לשירותים, אך תמנע מצב של אי שליטה על מתן הצרכים.

- Functional Incontinence - אי שליטה בעשיית צרכים עקב בעיה תפקודית

אי שליטה בעשיית צרכים עקב בעיה תפקודית כגון מוגבלות פיזית או הפרעה קוגניטיבית, כאשר פרט לכך מערכת השתן התחתונה והמעיים מתפקדים באופן נורמאלי.

הגורמים יכולים להיות, כאמור, אובדן משמעותי של יכולת פיזית או קוגנטיבית- נכות, אובדן ראיה ושמיעה וחוסר יכולת לתקשר, כך שהאדם מאבד את גישתו לשירותים וגם אינו יכול להיעזר באחרים לצורך כך.
לבעיה זו אין טיפול, מלבד שימוש בעזרים כמו חיתולים למבוגרים למשל.