בעיות ראיה בגיל הזהב

כמו כל אספקט אחר בבריאותינו, גם יכולת הראיה שלנו נשחקת בהגיענו לגיל מבוגר. למעשה, שכיחות בעיות הראיה היא הגבוהה ביותר בקרב האוכלוסיה המבוגרת בהשוואה לאוכלוסיות האחרות.בעיות ראיה משפיעות על התפקוד, העצמאות ועל תפיסת בריאות הקשיש.
 
בעית הראיה המרכזית בגיל זה היא בעיית 'רוחק הראיה' או הפרסביופיה (presbyopia) בלועזית, שאנשים הלוקים בה חווים הידרדרות איטית ביכולת מיקוד הראיה או קריאת אותיות קטנות. זהו תהליך נורמלי המתחיל בדרך כלל לאחר גיל 40, עליו ניתן להתגבר באמצעות שימוש במשקפי ראיה.

אנשים מבוגרים יותר יכולים לפתח בעיות ראיה תלויות גיל נוספות כמו ניוון מקולרי, קטרקט, פציעת הרשתית וגלאוקומה. ידוע גם כי העדשה מצהיבה עם הגיל וגורמת לשינויים באבחנת הצבעים ובמיוחד לפגיעה באבחנה בין גווני הכחול.

בעיות ראיה פחות שכיחות בגיל זה כוללות יובש בעיניים ואיבוד היכולת להבחין בין ניגודים מה שבמיוחד מקשה על ראיית הלילה בזמן נהיגה. שבץ או בעיות אחרות במחזור הדם יכולות לגרום לבעיות ראיה.
להלן סקירה לגבי בעיות הראיה תלויות הגיל המרכזיות;

זהו מצב שהוא סיבוך של מחלת הסכרת. רטינופתיה פוגעת ברשתית; האיזור הרגיש לאור הנמצא באיזור האחורי של העין.  הנזק נגרם כתוצאה משינוי במארג נימי הדם לתאי הרשתית, המספקים לתאים אלו חמצן והזנה. בתחילה, כלי הדם העדינים עשויים להיקרע ולדלוף ולהפריע לראיה התקינה. ככל שהמצב מתקדם, כלי דם חדשים גדלים ומספקים את מרכז העין, מצב שאינו רצוי ויכול לגרום לאיבוד הראיה.  

מחלה זו גורמת להתנוונות הדרגתית של המקולה לוטאה- "הכתם הצהוב"- איזור ברשתית העין שבו חדות הראיה הגבוהה ביותר. התנוונות זו מקשה על ראיה ברורה, ולכן היכולת לבצע פעולות כמו נהיגה או קריאה נפגמת. נהוג לחלק את המחלה ל- AMD "רטוב" ו- AMD "יבש".
ה- AMD ה"רטוב" היא הצורה הפחות שכיחה של המצב הזה, וניתן לטפל בה תרופתית או באמצעות לייזר. תרופות חדשות שפותחו, הניתנות בהזרקה תוך עינית, מאיטות או חוסמות צמיחת נימיות דם חדשות ומפחיתות את 'דליפת' הדם מהנימיות הקיימות, וכך בעצם משמרות את יכולת הראיה. תרופה כזו היא למשל הפגפטניב (מקוגן), תרופה המוזרקת כל שישה שבועות, שאושרה לשימוש ב-2004.  תרופה אחרת, הרניביזומאב (לוצנטיס), מוזרקת חודשית ואושרה ב-2006, ויתכן כי היא אף מחזירה חלק מהיכולות שאבדו בעקבות הניוון.  
לא כך הוא המצב לגבי ה-AMD ה"יבש", ולצערנו כיום אין לו טיפול. אולם, AMD זה מתקדם בצורה כה איטית עד כי הוא כמעט ואינו משפיע על חיי הלוקים בו. יעילות הטיפול בלייזר למניעת ה-AMD היבש עודה נחקרת.

להרחבה בנושא זה: ניוון מקולרי תלוי גיל

במצב זה, שכבות הרשתית יכולות להיפרד אחת מהשניה, מה שגורם לאיבוד ראיה.  

העדשה היא איזור בעין שאסור שיהיה עכור שכן היא הממקדת את קרני האור ומאפשרת את מעברן דרכה אל הרשתית. קטרט הוא מצב של איזורים עכורים בחלק מעדשת העין או בכולה. עכירות זו מונעת את מעבר האור דרכה, וזה מה שגורם לליקוי בראיה.
זוהי מחלה מאוד שכיחה בקרב קשישים וגורמת לאיבוד היכולת להבדיל בין ניגודים, עמעום אבחנה בין צבעים ורגישות לאור מסנוור, כמו זה שמקורו בפנסי מכונית קרבה. קטרט עשוי גם לגרום לבעיות בקריאה כתוצאה מהעירפול בראיה.
ניתן לאבחן קטרקט בקלות, אך הטיפול במחלה הוא רק כאשר יכולת התפקוד התקינה של החולה ביום-יום נפגמת.
הטיפול הוא ניתוח פשוט יחסית, בו מוחלפת העדשה בתותב עדשה המותאם לעין החולה. העדשה המושתלת קבועה ואיננה גמישה אופטית.

גלאוקומה היא מצב שבו עצב הראיה ניזוק, מה שגורם לליקוי בראיה. המצבים הגורמים לגלאוקומה אינם ידועים לחלוטין; רוב המחלות הקשורות למצב זה, אך לא כולן, גורמות לעליה בלחץ הנוזל תוך עיני. גלאוקומה גורמת לאיבוד פרוגרסיבי של חדות הראיה ובסופו של דבר מובילה לעיוורון.
הסימפטומטים אינם קלים לאבחון, ולכן חשוב להקפיד על בדיקות מעקב שנתיות אצל רופא העיניים, במיוחד אם ידועה היסטוריה משפחתית של גלאוקומה או סכרת (מחלה שגלאוקומה היא סיבוך שלה) ובאנשים מעל גיל 40.
גלאוקומה היא מחלה ברת טיפול; טיפול תרופתי שמטרתו להוריד את הלחץ התוך עיני (כמו התרופה טיפלופטיק) ולהוריד את יצור הנוזל בעין (כמו התרופה דיאמוקס), או טיפול כירורגי מדורג באמצעות לייזר שמטרתו לסתום את תעלת הניקוז הקיימת בעין ולחורר אחת חדשה, יעילה יותר.  

זהו מצב שכיח בקרב קשישים, הנובע לרוב מכיוון שהעין אינה יכולה לייצר כמות מספקת של דמעות או שהרכב הנוזל ממנו הן נוצרות משתנה.
דמעות עשויות משומן, מים ומוקוזה, וככל שאנו מזדקנים הרכב חומצות השומן משתנה ומביא להתאיידות הנוזל והתייבשות העין. התוצאה היא דמיעת יתר הגורמת לעירפול הראיה והרגשה לא נעימה של גירגור בעין.
אם טיפות סיכה אינן עוזרות, כדאי לפנות לרופא העיניים; ישנם טיפולים נוספים כגון 'דמעות עיניים מלאכותיות' הניתנות באמצעות טיפות, תרופות הגורמות לשחרור איטי ומבוקר של דמעות, או טיפול כירורגי שמטרתו שימור הדמעות הקיימות באמצעות חסימת תעלות הניקוז של הדמעות בעין.   

עוד מצב נפוץ באוכלוסיה המבוגרת. הדמיעה נובעת מגורמים סביבתיים כמו אור בוהק, רוח או שינויי טמפ'. הרכבת משקפי שמש יכולה להקל על המצב.
דלקות עיניים או תעלת דמעות חסומה יכולים לגרום למצב זה, ואז יש לפנות לרופא העיניים להמשך טיפול תרופתי או כירורגי.  

נגרמת כתוצאה מהצהבה ועליה בצפיפות של העדשה. הדבר מפריע ליכולת ראית הצבעים, ובמיוחד של הגוונים הכחולים בספקטרום. זה יכול להיות שינוי נורמלי הנובע מהזדקנות או להצביע על בעיה. בכל מקרה, יש לפנות לרופא להמשך הבירור.

 

אישון העין נוטה לקטן עם הגיל, ולכן יש צורך ביותר הארה לצורך קריאה או לנהיגה בלילה. גם זה יכול להיות שינוי נורמלי תלוי גיל אך גם להצביע על בעיה חמורה יותר ולכן יש לפנות לרופא העיניים.

ביקורות שנתיות במרפאת עיניין מומלצת לכל אדם שחצה את גיל ה-40. מעבר לכך, למניעת AMD, מומלץ לכלול בדיאטה ויטמינים A,C ו-E, בטא קרוטן, לוטאין ואבץ, ולשלב בתפריט ירקות ירוקים עליים, כמו חסה, וצהובים, כמו הפלפל הצהוב.
אנשים סכרתיים יכולים למנוע רטינופתיה סכרתית באמצעות ויסות הסוכר תרופתית ודיאטתית וגם באמצעות פעילות גופנית קבועה ובדיקות עיניים.
ובכלל, למניעת בעיות עיניים, תמיד כדאי לחבוש כובע ולהרכיב משקפי שמש להגנה מפני קרינת UV.