מה מגיע לעובד זר עם סיום עבודתו?

עו"ד אורן יוגב, מומחה בדיני עבודה

כידוע – עובד זר בישראל זכאי לכל הזכויות שמעניקים חוקי משפט העבודה המגן לכל עובד אחר בישראל.

כך, למשל, עובד זר בישראל זכאי לשכר שלא יפחת משכר המינימום, לחופשה שנתית, לדמי הבראה, להחזרי הוצאות, לפנסיה (לפי חוק פנסיית חובה שנכנס לתוקף ב- 1/08), וכל כיוצב'.

כאשר מדובר בסיום יחסי העבודה, העובד הזר זכאי לכל אותן הזכויות שמעניקים חוקי משפט העבודה המגן לכל עובד אחר בישראל, לרגל סיום עבודתו. עובד זר שפוטר, והשלים שנת עבודה באותו מקום עבודה, זכאי כמובן לפיצויי פיטורים; עובד זר שפוטר "בחודש ה-11", יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, אם מעבידו לא יוכיח שהיתה סיבה לפיטוריו שאינה נעוצה ברצון לחסוך בפיצויי פיטורים; עובדת זרה שהתפטרה תוך 9 חודשים מיום שילדה, כדי לטפל בילד, זכאית לפיצויי פיטורים (בכפוף להשלמת שנת עבודה); עובד זר שהתפטר לאחר שנת עבודה מחמת מצב בריאותי, זכאי לפיצויי פיטורים, וכן הלאה.

עובד זר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בכל אותם מקרים שבהם עובד ישראלי יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. הוא הדין גם לעניין הודעה מוקדמת – עובד זר מפוטר יהיה זכאי להודעה מוקדמת, באותו אורך של הודעה, או, אם לא הועסק בה בפועל (מבחירת המעביד), לתשלום השווי הכספי שלה, באותו שיעור, בדיוק כמו עובד ישראלי.

ולהפך – עובד זר מתפטר יהיה חייב במתן הודעה מוקדמת למעבידו, או בתשלום השווי הכספי שלה אם לא עבד בה בפועל (מבחירתו), באותו אורך / שיעור, בדיוק כמו עובד ישראלי שמתפטר, או שיהיה פטור ממתן הודעה מוקדמת או מתשלום השווי הכספי שלה, באותן הנסיבות בהן עובד ישראלי שהתפטר יהיה פטור מהם.

הפסקת עבודה – עובדי סיעוד

בענף הסיעוד ובקרב עובדי סיעודקיימים סוגים של נסיבות הפסקת יחסי עבודה ומקרים של החלפת עובד זר סיעודי הייחודיות לענף עיסוק זה, ובהן, ובזכויות / חובות המטפל הסיעודי – העובד הזר בהתרחשותן, נעסוק להלן.

ככלל – עובדים זרים זכאים לשהות ולעבוד בישראל, כדין, עד 5 שנים. עד שנת 2004, היו עובדים זרים בתחום הסיעוד רשאים לעבוד בישראל, בכל מיני מגבלות ותנאים להארכת הויזה שלהם מעת לעת, עד 7.5 שנים. בשנת 2004 תוקן חוק הכניסה לישראל, באופן שהתמקד בצרכי המטופל – המעביד, ו"הקשר הסימביוטי" ביניהם, שניתוקו עלול להיות "שאלה של חיים ומוות", כמו שהתבטאו יוזמי הצעת החוק ותומכיה בוועדת העבודה והרווחה.

מתוך אינטרס הומאני זה, ניתן לשר העבודה שיקול דעת להאריך את אשרת העבודה הניתנת למטפל הסיעודי – העובד הזר, כאורך שנות חייו של המטופל, בתנאי שהעובד הזר עבד אצל אותו מטופל בשנה החמישית לשהות בישראל.

אם כן, מטפלים סיעודיים שהם עובדים זרים עשויים במקרים המתאימים להישאר ולעבוד כדין בישראל, הרבה מאוד שנים, ובהתאם – לצבור זכויות התלויות בותק באותו מקום עבודה – כמו פיצויי פיטורים.

אם המטפל הסיעודי – העובד הזר מיצה את תקופת האשרה שלפיה הוא מועסק אצל מעביד מסוים, ומעבידו לא חידש את האשרה, הרי שהפסקת עבודתו של המטפל בנסיבות אלה, כמו בכל מקרה של חוזה עבודה לתקופה קצובה שבאה לקצה, היא פיטורים, לצורך חוק פיצויי פיטורים.

עובד זר שמעבידו לא נקט בפרוצדורה המתאימה לחידוש ויזת העבודה שלו (לא "הציע לו את חידוש החוזה לתקופה קצובה") עד 90 יום לפני מועד פקיעתה, הוא עובד שפוטר וזכאי לפיצויי פיטורים.

לפי אותו רציונאל של העסקה על-פי חוזה עבודה לתקופה קצובה, אם המטפל הסיעודי – המטפל הזר המשיך לעבוד אצל מעסיקו, ללא אשרה כדין, ונעצר לקראת גרוש, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.

חוזה העבודה במקרה שכזה הוא חוזה לתקופה קצובה. אמנם המועד המדויק שבו יגיע החוזה לסופו אינו ידוע מראש, אבל הדרך שבה יגיע החוזה לסופו (מעצר וגרוש), ידועה מראש, ובין הסיכונים שנוטל על עצמו מעביד בחוזה שכזה, נמצא הסיכון של תשלום פיצויי פיטורים לעובד, לכשיגיע החוזה לסופו הידוע מראש.

אם המטפל הסיעודי – העובד הזר ממשיך לעבוד אצל מעסיקו – המטופל, עד אחרון ימיו (עם או בלי אשרה כדין), הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כמו כל עובד ישראלי שמעבידו נפטר. מטפל סיעודי – עובד זר שמעבידו נפטר, אף זכאי להודעה מוקדמת, כמו כל עובד שפוטר.

מי צריך לשלם פיצויי פיטורים כאשר המעסיק נפטר?

השאלה היא, ממי זכאי העובד לפיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת, שהרי מעבידו נפטר. אפשר כמובן להקשות ולטעון, שעד שלא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ולא הוברר מי מבין שאריו או יורשיו של המנוח, לפי העניין, חייב במה, וכמה, אין מקום, ולא יהיה זה הוגן, להטיל את החבות דווקא על שאיר/יורש זה או אחר.
רצוי ומומלץ להימנע מלערב את המטפל הסיעודי – העובד הזר ב"ויכוחים" כאלה, לשלם לו את זכויותיו, כנובע מסיום עבודתו בשירות המנוח בנסיבות של פטירתו, מייד עם התרחשות הפטירה, ולהשאיר את ה"ויכוחים" בשאלה מי חייב מה וכמה, בתוך המשפחה.

המטפל הסיעודי – העובד הזר בכל מקרה יהיה זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת בגין הפסקת עבודתו בנסיבות של פטירת מעבידו (אלא אם כן הוא עצמו הביא לפטירת מעבידו), ואי תשלום זכויות ה"לחם והחמאה" האלה במועד התגבשותן (פטירת המנוח), עלול להביא להגשת תביעות מצד העובד כנגד קרוב/י המנוח, בטענה שהוא/הם מעביד/ים "ישיר/ים" (כלומר – חייב/ים באופן "עצמאי", ולא "נגרר" לחבות המנוח, כשארים/יורשים), עניין עליו דיברנו במאמר שעסק בשאלת זהות המעביד, וברכיבים נוספים, שאינם פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
במלים אחרות, רצוי ומומלץ לשלם למטפל הסיעודי – העובד הזר את פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת, לרגל פטירת המטופל, לא רק מטעמים "הומאניים", אלא גם מטעמים של כדאיות כלכלית, כדי לחסוך בתשלומים בגין זכויות אחרות (כמו למשל תמורת שעות נוספות) שהעובד יכלול בתביעה שיגיש, אם כבר ימצא עצמו נאלץ להגיש, אם לא ישולמו לו אותן זכויות "לחם וחמאה" מייד במועד התגבשותן, ובהליכים משפטיים ארוכים ומייגעים, על הוצאות המשפט הכרוכות בכך.

מעורבות תאגיד הסיעוד – חברת הסיעוד

בכל מקרה שבו המטפל הסיעודי – העובד הזר הגיע ל"אירוע מזכה" בפיצויי פיטורים, ובתמונת העסקתו בשירות המטופל נמצא גם תאגיד שירותי סיעוד, רצוי ומומלץ לערב את תאגיד שירותי הסיעוד ולדרוש ממנו השתתפות בתשלום פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת. נזכיר, כי תאגיד שירותי הסיעוד מעורב בהעסקת המטפל הסיעודי – העובד הזר בהיקף של עד 18 שעות גמלת סיעוד בשבוע, כלומר – בהיקף של עד 38% מהמשרה המלאה הרגילה, ומשנפסקת עבודת המטפל הסיעודי אצל המטופל, הרי שהיא נפסקת, במקרה הרגיל, גם אצל תאגיד שירותי הסיעוד, שמחויב לפי נוהלי המוסד לביטוח לאומי והנחיותיו, ולפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לשלם במקרה שכזה פיצויי פיטורים לעובד, לפי החלק היחסי שמהוות שעות גמלת הסיעוד ממלוא המשרה הרגילה.

לפי אותם נהלים והנחיות, תאגיד שירותי הסיעוד מחויב בתשלום חלקו היחסי בפיצויים גם אם עבודת המטפל הסיעודי – העובד הזר אצל המטופל נפסקה בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים מאת המטופל. המקרה היחיד שבו מטפל סיעודי – עובד זר שעבודתו אצל המטופל נפסקה אינו זכאי לפיצויי פיטורים מאת תאגיד שירותי הסיעוד, הוא מקרה שבו תאגיד שירותי הסיעוד הציע לעובד עבודה קונקרטית חלופית, והעובד קיבל את ההצעה, כלומר – המשיך לעבוד ברצף אצל אותו תאגיד שירותי סיעוד.

אם העובד לא קיבל את ההצעה, הרי שיהיה זכאי לחלק היחסי בפיצויי הפיטורים מאת תאגיד שירותי הסיעוד, וזאת, כאמור, גם אם הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים מהמטופל עצמו. להרחבה בנושא: מדריך הפסקת עבודה של עובד זר