ככל שאנו מזדקנים גופנו מתבגר איתנו ואינו מתפקד באותה יעילות כמו פעם- מחלות, בעיות והפרעות רבות מאפיינות את הגיל המבוגר,החל במחלות לב, לחץ דם, סוכרת וכלה בהפרעות מטבוליות, הפרעות שמיעה, הפרעות ראייה וכדומה.

ניוון מקולרי תלוי גיל הינה מחלת עיניים ונחשב לגורם מספר אחת לעיוורון בקרב האוכלוסייה הכללית בעולם המערבי בקרב אנשים בני 50 פלוס.

מחלה זו מתרחשת כאשר ישנה פגיעה בתפקוד של הפוטורצפטורים במרכז הראיה וככל שהמחלה מתקדמת כך נפגעת פעילותם של הפוטורצפטורים עד שהם מפסיקים לפעול. המחלה מסווגת לשני סוגים: הסוג ה"יבש" והסוג ה"רטוב".

הסוג היבש: הוא הסוג השכיח יותר, מופיע ב85% ממקרי המחלה. אובדן הראייה הוא הדרגתי ולרוב נמשך מספר שנים. במהלך המחלה, מופיעים משקעים בצבע לבן או צהוב באזור המקולה במרכב העין והם נקראים דרוזן (Drusen). ככל שיש כמות גדולה יותר של דרוזן, ישנה הגברה בפעילות הרדיקלים החופשים ופגיעה ברשתית העין ועקב כך ישנה פגיעה בתפקוד הפוטורצפטורים בעין. הסוג ה"יבש" נקרא כך, כיוון שאין הצטברות של דם ונוזלים בעין כמו בסוג ה"רטוב".

הסוג הרטוב: זהו שלב מתקדם וקשה יותר של המחלה, מתרחש רק ב15% ממקרי המחלה. סוג זה מאופיין בצמיחת כלי דם בלתי תקינים מתחת לרשתית העין, מה שגורם לדליפת נוזלים, דם, כלי דם ושומנים לתוך רשתית העין וכתוצאה מכך נפגעת הראייה בצורה קשה עד עיוורון. כ-90% מהחולים בסוג ה"רטוב" מאבדים את ראייתם.

מהם גורמי הסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל?

גורמי הסיכון למחלה כוללים: גיל מתקדם (מעל גיל 50), היסטוריה משפחתית (גנטיקה), קיימת שכיחות גבוה יותר בקרב נשים, יתר לחץ דם, מחלות לב, חשיפה לחומרים מזהמים ועקב כך חשיפה גבוהה לרדיקליים חופשיים המסוכנים לגופנו, עישון ותזונה לא בריאה ומאוזנת.

מהי שכיחות המחלה?

ככל שהאדם מתבגר כך עולה גם שכיחות המחלה. 1.2% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 50 לוקים בה. 25% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 65 לוקים בה. וכ-33% מהאוכלוסייה הכלית מעל גיל 75 לוקים במחלה. המספרים גדלים כל שנה וכרגע במדינת ישראל מאובחנים כ-150 אלף חולים.

כיצד מאבחנים את המחלה?

אבחון המחלה נעשה במספר שלבים הכוללים:

אבחון עצמי: האדם שם לב שהוא אינו רואה כבעבר, עיניו קופצות או מרצדות אל מול מסך הטלוויזיה, מחשב, קריאה בספר וכדומה.

אבחון רפואי מקצועי: ייעשה על ידי רופא עיניים מומחה באמצעות: הסתכלות על רשתית העין דרך אמצעי עזר, בחיפוש אחר ממצאים כמו: משקעי דרוזן בקרקעית העין, דימומים, בצקות ועוד.

כמו כן, צילום פלורוסצאין, צילום אינדוציאנין ירוק (ICG) , לבדיקה האם קיים דימום. ובדיקת OCT) Optical Coherence Tomography) אשר תראה מהי עובי הרשתית ומהו מידת הדימום.

כיצד מטפלים במחלה?

בסוג ה"יבש" ניתן לטפל בעזרת ויטמין C, ויטמין E, אבץ, בטא קרוטין, נחושת, המפחיתים בצורה משמעותית את הנזק הנגרם מהשתחררות הרדיקלים החופשיים.

בסוג ה"רטוב" ניתן לטפל בעזרת לייזר, אשר יצרוב את כלי הדם המדממים. טיפול זה נקרא Photodynamic Therapy.
כמו כן, ממחקרים שבוצעו בשנים האחרונות, אושר לאחרונה (2006) על ידי הFDA (מנהל התרופות האמריקאי) שימוש בהזרקות של אווסטין (Avastin) - הפועל על VEGF -Vascular Endothelial Growth Factor (הורמון גדילה האחראי על התפתחות כלי דם) ובכך מונע את התפתחות כלי הדם האבנורמלים החדשים הגורמים להרס הרשתית בסוג ה"רטוב" של המחלה.

בנוסף, אושרה על ידי הFDA תרופה נוספת הנקראת: לוסטניס, אשר הוכיחה את הצלחתה בשיפור הראייה בחולי ניוון מקולרי תלוי גיל.

נושאים קשורים

בריאות