סוכרת בגיל הזהב

סכרת הינה מחלה מטבולית אשר משמעותה בלטינית Diabetes mellitus היא "שתן מתוק". בעבר הרחוק, כאשר לא הייתה אפשרות לבדוק במעבדה האם האדם חולה בסכרת או לא, היה נהוג לטעום משתן האדם ובמקרים בהם השתן היה מתוק, אבחנת סכרת הייתה מאוששת. ניתן להבחין ב-3 סוגים עיקריים של סכרת:

• סוכרת סוג 1 - סוכרת נעורים.
• סוכרת סוג 2 - סוכרת מבוגרים.
• סוכרת הריונית.

אך כאשר מדובר בסכרת בגיל הזהב, לרוב מדובר בסכרת מסוג 2. באופן כללי, הסכרת מאופיינת על ידי ריכוז גבוה של גלוקוז בשתן ובדם. במרבית המקרים התסמינים של מחלת הסכרת דומים ונגרמים עקב בעיה בתאי בטא בלבלב ועקב כך בעיה באינסולין חוסר יכולת של תאי בטא לייצר כמות מספקת של אינסולין, מצב האופייני לחולי סוכרת סוג 1 או עודף יצור אינסולין, מצב האופייני לחולי סכרת מסוג 2 .

בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בחולי הסכרת הן מסוג 1 והן מסוג 2. ממחקרים נמצא שסוכרת מסוג 2 מופיעה בעיקר לאחר גיל 40, וכ15% מבני 70 ומעלה לוקים בסוכרת סוג 2. כ-90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 2.

מהם התסמינים של סכרת?

כאשר ריכוז הגלוקוז בדם גבוה מהרגיל הוא חודר למערכת השתן וחלקו אף יוצא דרך השתן כך שנוצר מצב של שתן מתוק. כאשר ישנה עלייה בכמות הגלוקוז בגוף, האדם יחוש צימאון רב, רעב מופרז, עודף שתן, ירידה חדה במשקל (תסמין שאינו נפוץ בסוג 2), טשטוש ראיה, נטייה לנמנום, בחילות,רגישות גבוה מהרגיל לזיהומים.

מחלת סכרת שאינה מטופלת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בגוף האדם העלולים אף לגרום למוות. הסיבוכים הראשונים כוללים: (חמצת קטוטית סוכרתית)- Diabetic Ketoacidosis) DKA), זהו מצב המצריך טיפול רפואי דחוף, Hyper Osmolar Syndrome מצב זה מסוכן מאוד, שכן ללא טיפול החולה עלול לשקוע בתרדמת. כמו כן, סיבוכים לטווח ארוך כוללים: טרשת עורקים, מחלות לב, שבץ, נמק בכפות הידיים והרגליים, אימפוטנציה, עיוורון (סכרת היא גורם מספר 1 לעיוורון בעולם המערבי), אי-ספיקת כליות סופנית, נזקים למערכת העצבים המרכזית כגון: פגמים בתפקוד המערכת, שיתוק בגפיים, אובדן תחושה, תחושת עקצוץ באזורים שונים בגוף, רגל סוכרתית הנובעת עקב מחזור דם לא תקין מה שבסופו של דבר עלול להוביל לכריתת הרגל, דלקות בדרכי השתן, עלייה בשכיחות זיהומים בגוף.

האם ניתן למנוע סכרת?

הגורמים לסכרת הינם מרובים ותלויים גם בגורמים גנטיים וגם בגורמים סביבתיים, אך נמצא שאדם השומר על תזונה נכונה, מאוזנת ובריאה, בריאות כללית, משקל גוף תקין, ופעילות גופנית לפחות 3 פעמיים בשבוע 45 דקות בכל פעם, ייתכן והסיכון לפתח סכרת יפחת.

כיצד ניתן לטפל בסכרת?

הטיפול במחלת הסכרת מסוג כלשהוא הינו טיפול מורכב המשלב גם טיפול תרופתי וגם טיפול תזונתי. טיפול בסכרת לקשישים אף מצריך זהירות יתר, כיוון שתרופות מסוימות עלולות לגרום לריאקציה בין תרופתית עם תרופות אחרות אותן לוקח הקשיש ולגרום להיפוגליקמיה, אשר עלולה להיות קטלנית עבור קשיש.

כמו כן, תפקוד הכליות הולך ונחלש באופן טבעי אצל הקשיש, ויש צורך לערוך בדיקות תקופתיות לבדוק את מצב הכליות אצל הקשיש.

הטיפול התרופתי כולל תרופות לאיזון האינסולין בדם, כגון: מטפורמין (גלוקופג'-גלוקומין),אך תרופה זו אינה מומלצת לאנשים עם תפקוד כלייתי פגום. גליבנקלמיד (גלובן-גליבטיק), תרופה זו עלולה לגרום להיפוגליקמיה אצל קשישים, ולכן מומלץ  לנקוט בזהירות בקשישים. רפגליניד (נובונורם), תרופה זו מועדפת לחולי סוכרת בכלל ולקשישים בפרט.

בנוסף, יש צורך לשלב אורח חיים בריא, פעילות גופנית, דיאטה מאוזנת (כגון: מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, מומלץ להימנע ממזון עשיר בפחמימות פשוטות).