זכויות קשישים מאושפזים

כיום, עם העלייה בתוחלת החיים, מתמודדת האוכלוסייה המבוגרת עם פרקי זמן ארוכים ומרובים יותר של טיפולים רפואיים, טיפולים סיעודיים ותקופות אשפוז בבתי החולים ובמסגרות החלמה לאחר ניתוח או אשפוז קשישים. על מנת להיערך בצורה המיטבית ביותר לשינויים הפיזיים והנפשיים העלולים לקרות, כמו גם למימון אשפוז קשישים בבתי החולים, מומלץ להבין את חשיבותה של תקופה זו ולהכיר את זכויותיהם של הקשישים המאושפזים.

ימי אשפוז

קבלת המידע העדכני ביותר אודות מצבו הרפואי והתפקודי של הקשיש בזמן האשפוז הינה קריטית וחיונית להתמודדות עם הימים שיבואו אחריו. בנוסף, מימוש חלק מהזכויות להן זכאים הקשישים לאחר האשפוז מותנה בפנייה לגורמים הרלוונטיים במהלך תקופה זו ולא אחריה ואף יכול להיות מזורז יותר מבחינת הפן הבירוקראטי.

לפיכך, במשך ימי האשפוז מומלץ לרכז את כל חוות הדעת הרפואיות, הטיפולים השונים שעבר הקשיש, סיכומי המחלה, האשפוז והמלצות הצוות הרפואי שהיה אמון על הטיפול בו. כל אלה נועדו על מנת לקבל את תמונת המצב העדכנית והמהימנה ביותר על מצבו של הקשיש ביום שחרורו.

שיקום

מטרתו של תהליך השיקום היא לסייע לקשיש לחזור ככל האפשר לרמת תפקוד עצמאית ובלתי תלויה בסביבה וליכולת התפקוד שקדמה לאשפוזו. מכוח חוק הבריאות הממלכתי והרחבתו, זכאי כל אדם בישראל לקבל שיקום רפואי בהתאם לצרכיו מקופת החולים בה הוא חבר.

מטרת השיקום היא למנוע אשפוזים חוזרים בקרב קשישים, תופעה שנפוצה מאוד בבתי החולים בישראל, אשר גורמת לשלל בעיות רפואיות נוספות עקב חשיפה לזיהומים ולחולים אחרים. בנוסף, על פי מחקרים, אשפוז בבית חולים גורם להתדרדרות קוגניטיבית של קשישים, ועלול להוביל למחלות כמו דמנציה ואלצהיימר- זוהי בהחלט מטרת השיקום.

תהליך השיקום מותנה בהסכמת הקשיש או האפוטרופוסשלו ובהערכת מומחה גריאטריהבבית החולים בו הוא מאושפז. תנאי הבסיס המאפשרים קבלת שיקום מחייבים מצב רפואי יציב ושיתוף פעולה מצד הקשיש ובני משפחתו. יש לציין, כי פגיעות קוגניטיביות אינן שוללות את התהליך והוא נסמך על ההערכה הרפואית אותה עובר הקשיש.

שיקום בבית

במידה ומצבו הרפואי של הקשיש מאפשר זאת, הוא יהיה זכאי לשיקום בביתו במסגרת הקהילה, לצד ליווי קבוע של אנשי צוות מקצועיים. טרם חזרתו לביתו חשוב להתאים את הבית למצבו החדש ובסוף התהליך, הוא עתיד להיות במעקב לפחות למשך חצי שנה.

במקרים קלים יותר, יהיה זכאי הקשיש שחזר לביתו לקבלת טיפולי שיקוםיומיים כדוגמת פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים רפואיים במרכז שיקומי הקרוב לביתו. כמו כן, במידה ומדובר על חזרה לבית אבות, יש לוודא כי אנשי הצוות במקום מעודכנים במצבו ובהנחיות הרפואיות אודות הטיפול בו.

במקרים קשים יותר ובמידה ויזדקק הקשיש לטיפול סיעודי צמוד, יוכלו הקשיש או האפוטרופוס שלו להגיש טופס בקשה להליך מהיר להעסקת עובד זר למשך כשישה חודשים, בסיוע העובדת הסוציאלית בבית החולים בו מאושפז.

סיעוד קצר מועד

מכוח חוק סיעוד של המוסד לביטוח לאומי זכאים אנשים הנזקקים לעזרה סיעודית לפרק זמן שלא יעלה על שישים יום, לסיוע סיעוד של כ-9.75 שעות שבועיות על פי חוק. הסיוע הניתן לקשיש במקרה זה הינו מיידי ומתחיל מרגע חזרתו לביתו. גם למימוש זכות זו מומלץ לפנות לעובדת הסוציאלית בבית החולים בו מאושפז הקשיש ולהעביר לביטוח הלאומי הערכה רפואית ובקשה מסודרת בטופס המיועד לכך.

בית חולים שיקומי

במקרים בהם מצבו הרפואי והתפקודי של הקשיש מחייב השגחה רפואית וסיעודית אדוקה במיוחד ובמידה והתנאים בביתו אינם מאפשרים זאת, יומלץ להעביר את הקשיש לבית חולים שיקומי או לשיקום במסגרת מחלקה/יחידה שיקומית. לרוב, ידובר על תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אולם היא ניתנת להארכה באמצעות פנייה לקופת חולים בה חבר הקשיש.

קרן הרווחה לנפגעי שואה

בנוסף לסיוע עליו אחראיות קופות החולים, ניתן סיוע סיעודי לניצולי שואה לאחר אשפוז, שעומד על חמישים שעות סיעודיות בביתם, במשך פעמיים בשנה. מימוש זכאות זו אפשרי בעוד הקשיש אינו מקבל גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי וכל עוד הוגשה הבקשה טרם שחרורו מבית החולים. את הפנייה לקרן הרווחה למימוש הזכאות מומלץ גם כן לעשות בסיוע העובדת הסוציאלית בבית החולים ולבחון כל מצב רפואי לגופו ואפשרות לקבלת מספר שעות מצומצמות למרות קבלת הגמלה.