הכנסת בעלי חיים לבתי אבות
כבר מאז שנות השמונים של המאה העשרים, מחקרים רבים הצביעו ועודם מצביעים על תרומתם הבלתי נדלית של בעלי חיים לאוכלוסיה המבוגרת, באשר היא. זאת מכיוון שבעל חיים אינו שופט אף אדם, בין אם תיפקודו השתנה לרעה ובין אם לאו ונותן אהבה ללא תנאי, מה גם שבעל חיים מגרה את חוש המגע והמישוש ומעודד שימוש סנסורי בידיים בעבור קשישים רבים.
חלקם הגדול של המחקרים התמקד בחולי אלצהיימר, אשר באו במגע קבוע עם בעל חיים, וזה נתן להם סוג של רוגע, הפחית מהם את התקפי חוסר השקט, הרגיע נדודי שינה והוריד את תדירות השוטטות של חולים אלו. הוכח כי טיפול בקשישים בעזרת בעלי חיים מסייעת להעלאת מצב רוחם של הקשישים וכן יעיל בטיפול בבעיות הרפואיות שלהם.
מעבר לעובדות אלו, נמצא כי המצאות בעל חיים בקרבת שוהים במוסדות לקשישים, בעיקר כלבים וחתולים, גרמו לקשישים המטפלים בהם, או המטופלים באמצעותם, לפתח קשרים חברתיים על בסיס עניין משותף, העלאת זכרונות המושוות להתנהגות בעל החייים, עלייה בדרגת היכולת הוורבאלית של הקשישים ועוד.
יתרונות הכנסת בעלי חיים לבתי האבות
- מתן האפשרות לדייר להביא עמו את חיית המחמד הפרטית שלו מהבית, צעד אשר מאוד מקל את המעבר למסגרת מוסדית שכזו, את הנתק מן הבית ואת ההסתגלות לסביבה החדשה. מעבר לכך, היחס של הקשישים הללו לבעל החיים שלהם הוא בדרך כלל כמו לילד, לייצור התלוי בהם רגשית ופיזית.משמעות הדבר היא מטרה מסויימת בנקודת הזמן הזו של חיי הקשיש ומתן טעם לכל יום ביומו. בארץ קיימים מספר בתי אבות לקשישים אשר מאפשרות הבאת בעלת החיים עם הדייר ובתנאי שחיית המחמד לא תפריע מסביב והדייר הינו מסוגל לטפל בו בעצמו, או במקרים נדירים וחריגים ביותר, נעזר באיש מבני הצוות בטיפול בבעל החיים.
הבאת בעל חיים למוסד לקשישים, בעיקר אם הדייר נזקק לעזרה שוטפת דרוש הכנה והיערכות מצד המוסד והצוות, לרבות באם מדובר בכלב שהרי כלב חובה להוציא שלוש פעמים ביום, כמו כן דרוש פיקוח וטרינרי ומעקב אחר הטיפול בחיית המחמד. הבעייתיות בהבאת בעל חיים של הדייר עמו היא בשל החובה המתבקשת לטיפול בחיית המחמד גם עם הדייר כבר איננו בין החיים.
- הקמת פינת בעלי חיים במוסד קיים במעט מן המוסדות בארץ. מדובר בפינה אשר מטופחת ומפוקחת בידי וטרינר, בה קיימים בעלי חיים מסוימים אשר נמצאים המגע יומיומי עם הדיירים במקום, נקשרים האחד לשני וממלאים חלל גדול מאוד בליבם של הדיירים, אשר מצדם מוצאים להם תעסוקה לא רעה בכלל. חלק מן הקשישים אף אחראי להאכלת החיות והשקייתם ועבור אלו מהם אשר אינם ישנים טוב בלילה, התייחסות לחיות גם בשעות הללו מפיגה את בעיות השינה ומשחררת הורמונים מרגיעים בעבור הקשיש.
בתי אבות אשר מפעילים פינת חי שכזו גם דואגים לשלב את החיות בפעילויות מוטוריות נוספות כגון: רקמות וציורים אודות אותם בעלי חיים, בניית חפצים עבורם ועוד. עובדה אשר תורמת מאוד לקוגניציה של הדיירים ולמוטוריקה שלהם אשר הולכת ונפגעת עם השנים וחוסר המעש.החיסרון שבאחזקת פינת חי היא באחזקתו, הכוללת פיקוח וטרינרי צמוד, עזרה במקרה של חולי של מי מהחיות, אוכל שוטף בעבורם, ניקיון תמידי בפינת החי ובחיות והשגחה צמודה לבל יתקרבו אליהם קשישים אשר אלרגיים אליהם או אשר מערכת החיסונית שלהם פגועה עד מאוד.
- הבאת אדם אשר מקצועו הוא מטפל באמצעות בעלי חיים, פעם או יותר בשבוע, על בסיס קבוע. גם כאן, המפגש עם החיות תמיד חווייתי. הקשישים נקשרים אליהם ונהנים מאוד מחברתם, ולמעשה מחכים בקוצר רוח למפגש עמם.
הבעייתיות בשיטה זו היא בכמה מישורים: דבר ראשון יש לוודא כי אותו מטפל אכן הוכשר לכך ואכן מחזיק את החיות הללו בתנאים טובים ודואג להם למזון, מים ופיקוח וטרינרי צמוד, הכולל בדיקות מקיפות תקופתיות, במיוחד לזוחלים ולמכרסמים אשר ידועים כמעבירי מחלות פוטנציאליים.דבר נוסף, רצוי לקחת חיות אשר הטלטלה בדרכים אינה מענה אותם והם מוטבעים לצורך מטרה זו ורגילים להחליף סביבה ובני אדם אשר באים עמם במגע.
