נקודות להסכם עם בית דיור מוגן

עו"ד רונן בר- אבן, מומחה להיבטים המשפטיים של תחום הדיור המוגן

הגנה על כספי הפיקדון

מסלול ההתקשרות הנפוץ ביותר עם בתי הדיור המוגן הוא "מסלול הפיקדון" במסגרתו מפקיד הדייר אצל בעלי בית הדיור המוגן סכום חד- פעמי שמוגדר בחלק מהבתים  כ"פיקדון" ובחלק מהבתים מוגדר כ"הלוואה". 

סכום זה מוחזר לאחר פטירת הדייר או לאחר עזיבתו את הבית בניכוי "דמי שחיקה" שנתיים שנעים בין 2% ל- 3%.  חשוב לדעת כי בעלי בתי דיור מוגן (מלבד בית אחד) אינם מתחייבים לשמור את כספי הפיקדון של הדיירים בקרן ייעודית ולהימנע מלעשות שימוש בכספים אלה לצרכיהם השוטפים. בפועל, בעלי הבתים עושים שימוש בכספי הפיקדון לצרכיהם השוטפים כגון להחזר האשראי שקיבלו מהבנקים לצורך הקמת הבית, מימון ההקמה של אגפים נוספים בבית.

כמובן שדרך פעולה זו של בעלי הבתים מעמידה את הדיירים בסיכון שלא יוכלו לקבל את כספי הפיקדון בחזרה אם החברה בעלת הבית תיקלע ל"חדלות פרעון" (דהיינו תיקלע לקשיים ולא תהיה מסוגלת לקיים את התחייבויותיה), ותיכנס להליכים של כינוס נכסים או פירוק.  זהו אינו תרחיש דמיוני  מאחר ולפחות בית דיור מוגן אחד כבר נקלע למצב כזה.

לכן, קיימת חשיבות רבה לדאוג להבטחת כספי הפיקדון.  האמצעי המיטבי להגנה על כספי הפיקדון הוא ערבות בנקאית.  העלות של ערבות כזו הינה גבוהה,  בסדר גודל של למעלה מ- 1,000 ש"ח לחודש, ובדרך כלל היא  מוטלת  על הדייר שמעוניין בה. גם אם הבית נושא בעלות הערבות הוא מגלם את העלות בדמי השימוש החודשיים.  רוב דיירי הדיור המוגן מעדיפים לרשום "הערת אזהרה" על הקרקע עליה ממוקם בית הדיור המוגן.  היתרון של הערת האזהרה על פני  הערבות הבנקאית הוא שהערת האזהרה מבטיחה את זכות המגורים של הדייר.

לפיכך, חשוב לוודא כי בהסכם עם בית הדיור המוגן נקבע מפורשות כי בעלי הבית מסכימים לרישום הערת אזהרה לטובת הדייר. אם ההסכם אינו נחתם ישירות מול בעלי הקרקע שעליה ממוקם הבית, יש לקבל הסכמה כזו מבעלי הקרקע. כתנאי לרישום הערת האזהרה דורשים בעלי הבתים ליצור מנגנון של מחיקת ההערה לאחר סיום המגורים של הדייר.

חשוב לוודא כי יפוי הכח למחיקת ההערה שנחתם ע"י הדייר, לא יהיה לטובת עורכי הדין של בעלי הבית אלא לטובת עורך דין נאמן שמקובל על הדייר.

שירותים רפואיים

ההיקף והאיכות של השירותים הרפואיים שניתנים לדייר נמצאים באופן טבעי בראש מעייניהם של דיירי בית דיור מוגן.

במרבית ההסכמים של בתי הדיור המוגן אין הגדרה מפורטת של השירותים הרפואיים אותם זכאי הדייר לקבל במסגרת "סל השירותים" עבורו הוא משלם את דמי השימוש ;  אלא, קיימת הגדרה כללית כגון "השגחה רפואית".  הגדרה כזו אינה נותנת מענה לשאלות חיוניות כגון:  האם "ההשגחה" ניתנת ע"י רופא/ה או אח/ות בלבד, באיזה שעות ניתנת "ההשגחה", האם נמצא בבית רופא באופן  קבוע או קיים רק רופא כונן שמוזעק בעת הצורך.

כמו כן, לעתים חלק מהשירותים הרפואיים ניתנים עבור תשלום נוסף, והם אינם כלולים בדמי השימוש הבסיסיים.

לפיכך, מוטב לדרוש כי ההסכם יכלול הגדרה מפורטת ככל הניתן של השירותים הרפואיים שניתנים ע"י הבית, תוך הפרדה מפורטת בין השירותים הרפואיים שכלולים בדמי השימוש לבין שירותים שניתנים עבור תשלום נוסף.

ניתן לצור קשר עם עו"ד רונן בר- אבן בטל.  052-3369849

מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי, ואינו בא במקום ייעוץ משפטי.  ההסתמכות על המידע היא באחריות המשתמש בלבד