ייפוי כוח רפואי
סעיף 16 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, קובע כי כל מטופל זכאי למנות לעצמו בא כוח, אשר יהיה רשאי להסכים בשמו על קבלת טיפול רפואי מסוים. עיקרון ההסכמה מדעת, אשר מעוגן גם הוא בחוק, קובע כי יש להעניק למטופל טיפול רפואי רק לאחר שהרופא המטפל הבהיר בפניו את משמעות הטיפול, הסיכונים הטמונים בו, סיכויי הצלחתו ואפשרויות טיפול חלופיות.
לאחר מתן ההסברים, צריך הרופא לוודא כי המטופל הבין את משמעותם ובעקבות כך נתן את הסכמתו המושכלת לטיפול. יתר על כן, ישנם מצבים בהם החוק מחייב לקבל את הסכמתו בכתב של המטופל לביצוע הטיפול בו (למשל, טיפולי דיאליזהוניתוחים כירורגיים שאינם זעירים מחייבים את הרופא להחתים את המטופל על טופס הסכמה לטיפול).
הסיבות למתן ייפוי כוח רפואי
יפויי הכוח הרפואי נועד למצבים שבהם אין אפשרות לקבל את הסכמתו המושכלת של המטופל לביצוע הטיפול הרפואי בו. מדובר בעיקר במטופלים מבוגרים, אשר מצויים במצב של תשישות נפש (לדוגמא: חולי אלצהיימר). לפיכך, קרוביו של המבוגר צריכים לדאוג לכך שיחתום על ייפוי כוח רפואי, זאת בטרם ידרדר מצבו באופן שלא יאפשר את קבלת הסכמתו מדעת. בנוסף לענייניו הרפואיים של המטופל, באפשרותו לתת ייפוי כוח מתמשך, גם בעניינים נוספים כמו ענייני רכוש ונושאים אישיים יותר.
למעשה, מדובר בתחליף למנגנון האפוטרופסות, אשר מעניק לאפוטרופוסזכויות וסמכויות רבות שלעיתים אף פוגעות בחופש ובחירותו של המטופל לקבוע את עתידו ולשלוט על המשך חייו. יפויי כוח רפואי ממזער את החסרונות שיש בהסדר האפוטרופסות, משום שהוא נעשה בהסכמתו של המטופל, מרצונו החופשי, תוך שהוא מגביל את תנאיו ותוקפו בהתאם לשאיפותיו.
תנאים לעריכת ייפוי כוח רפואי
המטופל הוא האדם היחידי שזכאי לבחור מי יהיה מיופה הכוח מטעמו ובאילו עניינים רפואיים הוא יהיה זכאי להחליט בשמו. בהקשר זה יש להבהיר כי ניתן למנות מספר אנשים כמיופי כוח, כאשר לכל אחד מהם תהא סמכות נפרדת להחליט על טיפול רפואי מטעמו של המטופל.
יחד עם זאת, במקרים אלו מומלץ לקבוע בייפוי הכוח היררכיה בין המיופים, על מנת שיהיה ברור כיצד לנהוג במקרה של חילוקי דעות בין מיופי הכוח השונים.
תנאי בסיסי לעריכת יפויי הכוח הוא שהכשרות המשפטית של מייפה הכוח איננה מוגבלת והוא צלול ומודע למעשיו בעת החתימה על יפויי הכוח הרפואי. יפויי כוח רפואי צריך לפרט את התנאים והנסיבות שבהם יהיה בא הכוח רשאי להסכים לטיפול רפואי במקומו של המטופל.
באפשרותו של המטופל לקבוע כי יפויי הכוח יכשיר את המייפה לסרב או להסכים לכל טיפול רפואי שיידרש, לרבות טיפולים הטעונים הסכמה בכתב. לחילופין, רשאי המטופל לקבוע טיפולים רפואיים ספציפיים ולפרט אותם באופן מפורש בייפוי הכוח.
זאת ועוד, יפויי הכוח אף יכול להכשיר את מיופה הכוח לדרוש בשם המטופל חוות דעת רפואית או מסמכים רפואיים מכל מוסד או רופא בו הוא טופל, במידה והמידע האמור נחוץ לשם קבלת ההחלטה בנוגע לטיפול הרפואי המוצע לו.
המטופל אף רשאי לקבוע מה יהיה תוקפו של יפויי הכוח, כאשר בכל מקרה תוקפו יפוג במידה ולא נעשה בו שימוש במשך עשר שנים. מעבר לכך, מיופה הכוח רשאי לבטל את יפויי הכוח באופן חד צדדי בכל מועד שירצה (במידה וביפויי הכוח עצמו לא נקבעו תנאים לביטולו, שכן אז הביטול יהיה צריך להיעשות על פי אותם תנאים).
לסיום, לא למותר לציין כי את ייפוי הכוח צריך לערוך בכתב ויש לחתום עליו בפני אדם שמסוגל לזהות את שני הצדדים החתומים עליו, כגון: עורך דין, רופא, עובד סוציאלי וכדומה.
