גירושים בגיל מבוגר

בישראל של שנת 2011 כ-20%-15% מהזוגות הנשואים מתגרשים במהלך חייהם המשותפים. התופעה מתרחשת בקרב זוגות צעירים שנישאו לפני תקופה קצרה, בקרב זוגות עם ילדים קטנים וגם בקרב זוגות בגיל הזהב, שעברו את גיל 65, לאחר שנות נישואים רבות, ילדים ונכדים משותפים, אשר בוחרים "לפרק את החבילה".

הגורמים לגירושין בגיל הזהב

"הקן המתרוקן"

כאשר הילדים קטנים ולאחר מכן מתבגרים, ועדיין חיים בחיק המשפחה תחת קורת גג אחת, ההורים מתגייסים לטיפול בהם, ובעצם החיים המשותפים של בני הזוג סובבים סביבם- טיפול מסור, השגחה, דאגה, תמיכה והתמודדות בכל שלב בהתפתחותם, ליווי בתקופות שונות בחיים, חינוך, חוגים וכדומה. לכל הדברים האלה מתגייסים, על פי רוב, שני בני הזוג, וכמעט שלא מוצאים זמן איכות עבור עצמם ועבור הזוגיות שלהם.

בשלב בו הילדים מתבגרים, יוצאים מהבית, מתחילים בחיים עצמאיים, נישאים ויולדים ילדים משל עצמם, ההורים- בני גיל הזהב- חוזרים להיות בני זוג כשם שהיו בטרם הגיעו ילדיהם לחיים המשותפים. כעת הבית ריק מילדים ובני הזוג מוצאים את עצמם מתפנים להקדיש זמן אחד לשני ולעצמם כאישיות נפרדת.

לא תמיד קל הדבר. לעתים בני הזוג מגלים שזוגיותם התרוקנה מתוכן וכל מה שהחזיק אותה סבב סביב חינוך הילדים. כעת הם מוצאים את עצמם לבד בלי התפקיד ההורי שהיה חלק נכבד מחייהם, ובוחרים  במצב הטוב לגשת לטיפול זוגי או במצב הרע, להתגרש.

היכולת לשחרר

ברוב מקרי הגירושין בגיל הזהב, המשברים הזוגיים התחילו זה מכבר, אך בני הזוג החליטו שלא להתגרש מטעמים שונים- כלכליים, פגיעה בילדים, אסטרטגיים וכדומה. כעת, כאשר בני הזוג הגיעו לגיל הזהב, ילדיהם בגרו והגירושים לא יהיו טראומטיים עבורם או שהם יצאו כבר מהבית, אנשים רבים מחליטים שזה הזמן הנכון להתגרש ועושים זאת. ההרגשה שאפשר לשחרר מגיעה.

הבדלים בציפיות

מתוך הבדלי המגדר, מגיעים הבדלי הציפיות של בני הזוג מחיי הפנסיה. אם קודם לכן הנשים היו עסוקות במרוץ אחר קריירה, טיפול בילדים וניהול משק הבית, כעת הן רוצות לבלות את זמנן- ללמוד, להעשיר את הידע, לטייל, לנפוש וכדומה, מה שלא התאפשר להן קודם לכן.

לעומתן, הגברים שדאגו כל הזמן לפרנסת המשפחה, לקידום ולהתפתחות מקצועית, מעוניינים לעצור ולנוח. כעת, בגיל הזהב, נוצרים שני רצונות שונים בין בני הזוג והם עלולים שלא למצוא מכנה משותף, ומחליטים להתגרש.

השלכות הנובעות מגירושים בגיל הזהב

• הגירושין בגיל הזהב מלווים לרוב בתחושה של שחרור מעול מסוים, לפחות בהתחלה, אך מאוחר יותר, כאשר כל אחד חי בנפרד, מתחילה תחושת האובדן על מה שהיה במשותף. קשה מאוד להחליט מה שייך לבת הזוג או מה שייך לבן הזוג, כגון המשפחה המורחבת, החברים המשותפים וכדומה. הדבר קורה במיוחד בקרב זוגות גרושים שחיו יחד שנים רבות.
• ככל שהגיל מבוגר יותר, כך קשה לשנות הרגלים קודמים, להכיר חברים חדשים, להיכנס לזוגיות פרק ב', לשנות מסגרות חברתיות ועוד. עקב כך האדם בגיל הזהב עלול לסבול מבדידות ולעיתים אף מדכדוך או מדיכאון.
• נכון שבגירושין בגיל הזהב כבר אין הסדרי ראייה, מזונות ומשמורת, אך קיימת עדיין השפעה רבה על הילדים, ולא משנה בני כמה הם. אפילו בגירושים בגיל מאוחר עלולות להיווצר מריבות ומתיחויות בין בני הזוג הגרושים וקשה מאוד להתראות אחד עם השני במפגשים משפחתיים ובאירועים משותפים.
• במקרים רבים יש צורך לחלק את הרכוש והכספים אשר הצטברו במהלך שנות הנישואין. רבים פונים להליך גישור גירושין אשר מאפשר פרידה בהסכמה ללא מאבקים בבתי משפט
• הנכדים מושפעים גם הם מהגירושים של הסבתא והסבא. הם עלולים לחשוב שאם הם התגרשו, סימן שאין להם עוד מקום בביתם, שהמשפחה הולכת ומתפרקת, ואולי אפילו גם הוריהם יתגרשו. על כן חשוב להבהיר לנכדים שלא כך הדבר.