שאלון מיני מנטל

כאשר חוקרים מחלות, ישנם מספר תחומים בהם אפשר להתמקד. האסוציאציה הראשונה של רובנו, היא התמקדות בתרופה- הרי מי שימצא תרופה למחלה קשה וחשוכת מרפא ירשם בדפי ההיסטוריה (וקרוב לוודאי שגם ישלשל לכיסו תשואה יפה).

חוקרים אחרים אינם מחפשים תרופות באופן ישיר, אלא מנסים להבין את המחלה, התפתחותה, הופעתה או גורמיה, כאשר המטרה בדרך כלל היא להשיג כמה שיותר ידע שיוכל לשרת אותם וחוקרים אחרים בנסיונות למנוע את המחלה.
תחום מחקר נוסף וחשוב לא פחות הוא איבחון המחלה. במחלות רבות, אבחון מוקדם של המחלה הוא שלב קריטי שיש לו חשיבות מכרעת בהתפתחותה של המחלה. ישנן מחלות שניתן לבלום ולרפא אם מאבחנים אותן מוקדם מספיק, וישנן מחלות שאפשר להאט את התפתחותן. כזו היא מחלת אלצהיימר.

אלצהיימר היא מחלה חשוכת מרפא, וההידרדרות הקוגניטיבית שנגרמת בעטייה היא בלתי הפיכה ובלתי ניתנת למניעה. יחד עם זאת, כאשר המחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים, יש לכך לפחות שני יתרונות בולטים: ראשית, התרופות המשמשות לטיפול באלצהיימר (תרופות המגבירות בצורות שונות את נוכחות הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין במח), משפיעות על החולים רק בשלבים מוקדמים של המחלה, ובכוחן להאט את התקדמותה, וכך החולה מרוויח זמן נוסף בו רמת התפקוד שלו סבירה.

שנית, כאשר המחלה מאובחנת מוקדם, ישנה הזדמנות בעבור החולים לתכנן את המשך חייהם כל עוד הם עדיין צלולים. הם יכולים לכתוב צוואה, למנות לעצמם אפוטרופוסולבקש את דרכי הטיפול הרצויות להם. עם כל הקושי שבדבר, אפשרות השליטה יכולה להרגיע חולים רבים.

אבחון אלצהיימר

ההופעות של האלצהיימר במח ניתנות לבדיקה בסריקות מח שונות, אך למעשה ניתן לקבוע בוודאות שמדובר באלצהיימר רק בנתיחת מוחו של החולה לאחר מותו. בדרך כלל אבחון האלצהיימר נעשה באמצעות איסוף היסטוריה רפואית וראיונות עם החולה ועם בני משפחתו. הרופאים מחפשים עדויות להידרדרות הקוגניטיבית המאפיינת את המחלה.

שאלון מיני מנטל

על מנת לאסוף את המידע באופן מדוייק ומסודר, עושים רופאים גריאטרים רבים שימוש בשאלון קצר ונפוץ בשם מיני מנטל. זהו שאלון נוירופסיכולוגי שמאבחן דמנציה. הגורם העיקרי לדמנציה בעולם המערבי הוא מחלת האלצהיימר, וכך בתוספת של היסטוריה רפואית ניתן לקבוע בוודאות יחסית האם החולה סובל מסימפטומים של אלצהיימר.

שאלון המיני המנטל עושה שימוש בשאלות פשוטות על מנת לבדוק שישה תחומים בתפקוד הקוגניטיבי הבסיסי:

1. התמצאות בזמן (5 שאלות, נקודה לכל אחת) –
א. איזה יום היום?
ב. באיזה חודש אנחנו?
ג. מה התאריך היום?
ד. באיזו עונה אנחנו?
ה. באיזו שנה אנחנו?

2. התמצאות במקום (5 שאלות, נקודה לכל אחת) –
א. באיזה בית חולים אנחנו?
ב. באיזו מחלקה אנחנו?
ג. באיזה איזור בארץ אנחנו?
ד. באיזו עיר אנחנו?
ה. באיזו מדינה אנחנו?

3. יכולת חישוב (5 מהלכים, נקודה לכל אחד) –
הנבדק מתבקש לחסר 7 ממאה, חמש פעמים.

4. זיכרון (6 פריטים, נקודה לכל אחד) –
הבוחן אומר לנבדק שלוש מילים עליהן עליו לחזור פעם אחת מיד, ופעם אחת בסוף המבחן.

5. שפה –
א. זיהוי עט ושעון (נקודה לכל אחד).
ב. הגייה: חזרה על משפט שאומר הבוחן (נקודה).
ג. ביצוע הוראה בת שלושה שלבים פשוטים (נקודה לכל שלב).
ד.קריאה: ביצוע הוראה כתובה (נקודה).
ה. כתיבת משפט (נקודה).

6. יכולת העתקה וציור של שני מחומשים (נקודה).

לאחר ביצוע כל המטלות, סוכם הבוחן את הנקודות אותן השיג הנבדק, ומסווג את מצבו של הנבדק על פי מספר הנקודות הנצבר:

  • 24 נקודות ומעלה- טווח תקין, אין עדות לדמנציה בשלב זה.
  • 18-23 נקודות- התחלה של תהליך דמנטי המעיד על פגיעה כלשהי בתפקודי המח. מצריך המשך מעקב.
  • 0-17 נקודות- דמנציה בשלבים מתקדמים יותר (כמובן שככל שהציון נמוך יותר, כך ניתן לדבר על פגיעה חמורה ומתקדמת יותר).

 

דרג מאמר זה