אבחון וטיפול בקשישים הסובלים מדמנציה – תשושי נפש

תשוש נפש הינו אדם הסובל ממוגבלות קוגנטיבית כגון אי התמצאות בזמן ובמקום, איבוד זיכרון ושיפוט לקוי. תשישות נפש הינה מחלה כרונית ומתקדמת עם הזמן. קצב התקדמות המחלה שונה מאדם לאדם.

סימפטומים שכיחים למחלה הינם: שוטטות חולי אלצהיימר, חוסר שקט, דכאון, בעיות שינה בגיל הזהב, שאלות שחוזרות על עצמן, תוקפנות, פרנויה, בלבול, אי יכולת לקיים קשרים חברתיים וקושי בביצוע פעולות יום יומיות.

אדם הסובל מדמנציה (שיטיון) מוגדר כתשוש נפש.

מחלת אלצהיימר היא המחלה השכיחה ביותר הגורמת לדמנציה. כיום כ-120,000 קשישים סובלים מדמנציה. מתוכם 27,000 מוגדרים כתשושי נפש.

על פי אריאל, אוסימני וקורצ'ין (2002) ניתן לדרג את חומרת המחלה לשלוש דרגות: מתון, בינוני וקשה. במצב חולי בינוני עד קשה החולה יוגדר כתשוש נפש.דרגת חומרת המחלה נקבעת על פי רמת המסוגלות של החולה מבחינה קוגנטיבית ופיזית.

אבחון והערכת תשושי נפש

כיום הערכת החולה מסתמכת על שיטות שונות הכוללות שאלונים, דיווח מבני משפחת הקשיש, תצפיות, ומבחנים קוגנטיבים. קביעת דרגת המחלה הינה קריטית כשמדובר בחולה דמנציה.

  • מבחינה משפטית – האם החולה מסכים או לא לטיפול הניתן לו, האם הוא מסוגל לנהל את חייו, האם ניתן ייפוי כוח רפואי לקרוב משפחה או קרוב אחר, או ייפוי כוח מתמשך לאדם שיטפל בנושאים רפואיים, אישיים וענייני רכוש, או האם יש למנות לו אפוטרופוס.
  • אשפוז החולה – האם החולה יכול להשאר בקהילה או שעליו לשהות במסגרת מוסדית.
  • טיפול תרופתי – קביעת טיפול ומינון תרופתי מתאים.

ישנם מספר כלים להערכת תפקוד קוגנטיבי בקרב חולים תשושי נפש:

  • מיני מנטל – Mini Mental state examination   . כלי זה הינו המקובל ביותר ומורכב מ- 11  סעיפים המחולקים לשני חלקים. הראשון מעריך התמצאות, זכרון וקשב באמצעות תשובות מילוליות מהחולה. החלק השני בודק את יכולת הזכרון של החולה, כתיבת משפטים, מילוי הוראות וציור.
  • מבחן השעון – בודק את התפקוד הקוגנטיבי של החולה. הנבדק מתבקש לכתוב מספרים על גבי עיגול מצוייר, לצייר מחוגים ולקרוא את השעה. קושי בציור השעון מעיד על כשל בראייה מרחבית וחשיבה מופשטת. באמצעות כלי זה ניתן לזהות סוגים שונים של מוגבלות קוגנטיבית (ורנר 2001).
  • MSQ – כלי שפותח במטרה להעריך תפקוד קוגנטיבי בעיקר בקרב קשישים השוהים בבתי אבות ודווח כי סובלים מירידה בתפקוד הקוגנטיבי. כלי זה בודק התמצאות בזמן ובמקום על ידי שאלות לגבי גיל החולה, כתובתו, תאריך לידה וכדומה.
  • CAMDEX – כלי זה מתמקד באבחון של דמנציה וכולל שלושה סוגים של הערכות: תפקוד קוגנטיבי, חומרת המחלה ובעיות בביצוע פעולות היום יום.

ולדימיר שץ (2001) דן בטענה כי ישנו קשר בין רמת השכלה ובין שיעור וקצב החמרת הדמנציה ומחלת האלצהיימר. מקובל להניח כי רמת השכלה משפיעה על התהוות , שיעור וקצב החמרת מחלת האלצהיימר. כלומר, בקרב בעלי השכלה גבוהה המחלה קשה יותר וקצב התקדמותה מהיר יותר בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה.

פתרונות לתשושי נפש – בבית או במוסד?

מחקרים מראים כי ישנה עלייה תמידית במספר קשישים תשושי הנפש כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים של הקשישים בכלל. עובדה זו מחייבת מציאת פתרונות לצורכי אוכלוסייה ייחודית זו.

כיום כ- 16% בלבד מהקשישים המוגדרים כתשושי נפש שוהים במוסד. השאר חיים בביתם כשרוב הנטל הטיפולי חל על בני המשפחה, לכן לעיתים ניתן לשים לב ללחץ נפשי בקרב מטפלים בחולי אלצהיימר, שכן כאמור הטיפול בחולים אינו פשוט כלל.

הקהילה מספקת שירותים שונים כגון: מרכזי יום לקשיש המותאימים לאוכלוסייה קשישה תשושת נפש, מטפל מטעם ביטוח לאומי ועובדים זרים.

פתרונות אלה לא תמיד מספקים. קשישים תשושי נפש דורשים טיפול מורכב, השגחה צמודה ומשאבים כלכליים לאורך זמן. כל זאת, גורם לעומס פיזי וריגשי בקרב המטפלים.

לדעת רבים המסגרת המוסדית מספקת פתרון בכל הקשור לטיפול הפיזי בקשיש. עם זאת, כיום רוב המוסדות המטפלים בקשישים תשושי נפש נעזרים גם בשיטות טיפול מגוונות כגון: ריפוי בעיסוק, תרפיה באמצעות בעלי חיים, תרפיה באומנות ומוסיקה. המסגרת המוסדים נותנת מענה לצרכים הפיזיים אך גם הריגשיים של הקשיש, גם כאשר היא מאפשרת הכנסת בעלי חיים לבתי אבות, מה שתורם לשיפור מצב רוחו של הדייר. בנוסף, המסגרת המוסדית מאפשרת לבני המשפחה להשתחרר מהטיפול האינטנסיבי בקשיש ולפנות את זמנם לבן הזוג, ילדים ונכדים. ברוב המקרים נראה כי מצב זה הביא לשיפור משמעותי בקשר בין בני המשפחה לקשיש תשוש הנפש. .

עלות השהייה הממוצעת במוסד– בית אבות לתשושי נפש או מחלקת סגורה, נעה בין 9,000 ₪ – 15,000 ₪ בחודש. במידה ולקשיש ולבני משפחתו אין אמצעים כלכליים מספיקים, ניתן לפנות למשרד הבריאות לשם קבלת קוד אישפוז.

הטבות וסיוע במימון הטיפול בתשוש נפש

לשכות הבריאות המחוזיות מטפלות באשפוז קשישים סיעודיים ותשושי נפש במוסדות. קשיש שזקוק לטיפול במוסד יכול לפנות בבקשה לסיוע בלשכת בריאות באזור מגוריו. לשכת הבריאות תקבע אם הקשיש מוגדר כתשוש נפש.

קשיש המעוניין להשאר בביתו יכול לפנות לביטוח לאומי – חוק סיעוד על מנת לקבל גמלת סיעוד המאפשרת קבלת סיוע סיעודי על ידי מטפל ישראלי או זר.

בני משפחתו של קשיש תשוש נפש המאושפז במוסד, יכולים להנות מהטבת מס בגין תשלומיהם לבית האבות.

דרג מאמר זה