מהי הקדש?
הקדש היא הדרך בה אדם מבקש לאפשר לאדם אחר או גוף כלשהו לקבל רווחים המופקים מנכס שבידיו. מדובר במוסד משפטי מורכב מעט, שבבסיסו עומד הרעיון כי ניתן להחליט מראש כי כל הרווחים שמניב נכס מסוים (לדוגמא, שכר דירה או ריבית על השקעה), יופנו לטובת אדם, גוף ציבורי או מטרה אחרת.
בפועל, בעל הנכס מחליט להקדיש את פירות הנכס למי שאליו יופנו אותם פירות ומכאן השם הקדש. מרגע יצירת ההקדש, ממונה על הנכס נאמן, שהוא זה שדואג לניהול השוטף ומעביר את הרווחים אל יעדם, שמכונה – בין אם יהיה אדם ובין אם חברה – הנהנה.
על-אף שניתן ליצור הקדש לטובת אדם מסוים, הדבר אינו נפוץ ולרוב כשעוסקים בנושא, מדובר בהבטחת פירות נכסים למוסד ציבורי, כדרך ייחודית להעמיד תרומה מתמשכת למטרה שבה מבקשים לתמוך. מקורו של מוסד זה בהלכה העברית ובתנ"ך, שם נזכרת מצוות ייעוד נכסים לצורך בניית בית המקדש. גם בדת המוסלמית קיים מוסד מקביל שנקרא "ווקף", אשר לרוב עוסק בניהול אדמות שהוקדשו על ידי בעליהם למטרה דתית.
כיצד יוצרים הקדש
נושא יצירת ההקדש כרוך כאמור במינוי נאמן על נכס ולכן הוא מוסדר בחוק הנאמנות. לפי החוק, כדי ליצור הקדש יש לערוך מסמך בכתב הנקרא "כתב הקדש", שיכול להיות מסמך רגיל שנחתם בפני נוטריון, הסכם נאמנות או צוואה.
על-פי התנאים שנכללו בשטר יקבע מהו הנכס שיוקדש, לאיזו מטרה ומי ישמש נאמן. תוקפו של ההסדר שמעוגן באותו שטר יחול מהרגע בו עובר הנכס לידיו של הנאמן. לדוגמא, אם מדובר בהקדש שנוצר בצוואה – לאחר פטירתו של בעל הנכס.
מאותו רגע, היכולת לעשות שימוש בנכס הופכת למוגבלת מאד וכל שינוי בתנאים שנקבעו בשטר הופך לבלתי אפשרי כמעט. בפרט, לא ניתן לבטל את ההקדש אלא אם כן הנהנה מסכים לכך או שבית משפט אישר זאת.
לדוגמה, אם מדובר בייעוד של דמי שכר דירה לטובת אדם מסוים, לא ניתן למכור את הדירה המדוברת ולבטל את ההקדש, והנאמן יעביר את שכר הדירה, מדי חודש, אל הנהנה. מנגד, גם הנהנה לא יכול להחליט על-דעת עצמו להעביר את זכותו ליהנות מפירות הנכס לאדם אחר.
חשוב עוד להבין כי ההקדש הוא מנגנון שנועד להבטיח את העברת השימוש בכספים למטרה מוגדרת מראש, ולכן הוא מוסד משפטי המוסדר בחוק. אולם על-פי פסיקת בית המשפט העליון, בשונה מעמותה או חברה, אין לו אישיות משפטית נפרדת (כך נקבע בפסק דין אברמוב נגד רשם ההקדשות).
מהו הקדש ציבורי
מטבע הדברים, במרבית המקרים בהם אדם יהיה מעוניין להעביר נכס שלו לאדם אחר, הוא יעדיף לעשות זאת מבלי להגביל את היכולת למכור את הנכס או להמשיך ולהעבירו. לכן, ההסדר הנפוץ ביותר הוא דווקא הקדש למטרה ציבורית.
במקום להוריש נכס לעמותה כלשהי או ליעד אותו לטובת מטרה ציבורית, ניתן ליצור הקדש בו ייכלל הנכס. כך, יתמנה נאמן שינהל את הנכס, והרווחים שיופקו יועברו מדי שנה, ולנצח, לטובת המטרה שנקבעה מראש.
במצב שכזה יחולו כללים מורכבים מעט יותר, ובפרט יכנס המוסד תחת פיקוחו של גוף במשרד המשפטים, הנקרא רשם ההקדשות – המהווה חלק מרשות התאגידים. רשם זה ינהל פיקוח על כך שהנאמנים על ההקדשות מקיימים את דרישות החוק.
בין היתר, על הנאמן לרשום את ההקדש תוך שלושה חודשים מתחילתו ואם הנכסים הם כספים, עליו להשקיעם רק בדרך שמוגדרת מראש. גם לכך נודעת חשיבות רבה, שכן התקנות שנקבעו לעניין זה מאפשרות השקעה רק בניירות ערך של מדינת ישראל או כאלו שהמדינה ערבה לפירעונם. כלומר, השקעה בסיכון נמוך בלבד.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
