בריחת שתן – דליפת שתן

בריחת שתן או דליפת שתן הוא מצב בו יש חוסר שליטה זמנית או קבועה על היכולת לשלוט על יציאת השתן.

הסיבות לכך הן רבות, ותלויות במספר גורמים כגון גיל, מין והיסטוריה רפואית. בגיל המבוגר המצב משפיע על אחד מתוך שלושה אנשים והוא נפוץ יותר אצל נשים, חשוב לציין כי מספר לא מבוטל של אנשים באוכלוסיה הצעירה יותר, גם כן סובלים ממצב מביך זה.

מנגנון אכסון ופינוי השתן

שלפוחית השתן היא מעין שקית שרירית אשר נמצאת באגן, היא מחוברת לכליות על ידי זוג צינורות הנקראים שופכנים, ויכולה להכיל בין 350-500 מיליליטר של שתן.

הצורך בהטלה מתחיל כאשר נפח השלפוחית עומד על כ- 200 מיליליטר. היכולת לאכסן שתן תלויה בשני סוגרים אשר נמצאים בצוואר השלפוחית.

הסוגרים הללו נשלטים על ידי שני גורמים, מערכת העצבים ושרירי רצפת האגן שלמעשה גורמים להם להישאר מכווצים, למעט בעת פינוי השתן. בכדי להתרוקן יש צורך בהרפיית הסוגרים ובכיווץ קל של השלפוחית.

הסיבות העיקריות לבריחת שתן

דליפת שתן כתוצאה ממתח

תיתכן במצבים בהם הלחץ הבטני עולה, כמו למשל בעת שיעול, צחוק או פעילות גופנית. הלחץ יועבר לסוגרים ויגרום לפתיחתם.

גורמי סיכון לבעיה זו כוללים מצבים אשר עלולים להוריד את יכולת הסוגרים להישאר מכווצים, כגון לאחר לידות מרובות, בנשים בגיל המעבר הסובלות מבעיה של שלפוחית רגיזה וכן אחרי ניתוחים מסוימים באזור האגן (כריתת רחם).

דחיפות במתן שתן

מתאפיינת בצורך חד להטיל שתן, לרוב ללא יכולת להגיע לשירותים. הבעיה נובעת מכיווץ פתאומי של קיר השלפוחית, ונפוצה יותר באוכלוסייה המבוגרת. המצב יכול לקרות לאחר שבץ או  דמנציה, ואף כתופעת לוואי לתרופות מסוימות.

הצפת שתן

מצב בו באופן קבוע יש טפטוף של שתן, כתוצאה מירידה ביעילות ריכון השלפוחית. נפוץ למשל אצל גברים עם בלוטת ערמונית מוגדלת.

גורמים נוספים הם חיוניים להבנת מקור בריחת השתן. חשוב לדעת האם המצב הוא חריף (לדוגמא, מזיהום בדרכי השתן) או מצב מתמשך, בשל בעיה מבנית או ניורולוגית.

גורם נוסף הוא גיל המטופל, בריחת שתן נחשבת לנורמלית עד גיל 5-6, ולעיתים תהיה נפוצה יותר במהלך הריון.

הסטורית החולה היא חיונית להבנת מקור הבעיה שכן בריחת שתן עלולה להוות סימפטום ראשוני לסרטנים מסוימים של שלפוחית השתן או סרטן בלוטת הערמונית.

בנוסף מצבים מסוימים כגון מחלת סכרת, עצירות כרונית ודכאון עלולות להיות מקור הבעיה.

שיטות אבחון – בעיות בשלפוחית השתן

בחלק גדול מן המקרים תיאור הבעיה, גיל המטופל, ההסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית יתנו מספיק מידע כדי לאבחן את המצב.

בדיקות נוספות אשר יתכן ויבוצעו הן לדוגמא:

• כתיבת "יומן יומי" בכדי להבהיר את אופי הבעיה
• תרביות שתן לצורך שלילת זיהומים כמקור הסיבה
• בדיקות דם כלליות
• בדיקות סונר של דרכי השתן התחתונות לקבלת מידע על בעיות מבניות מסוימות
• בדיקות פולשניות בהם מוכנס צנתר לשלפוחית השתן לצורך בדיקת הלחצים הקיימים בתוך השלפוחית ובסוגרים השולטים עליה.

כיצד מטפלים בדליפת שתן?

לאור העובדה שמגוון רב של מצבים יכולים לגרום לבריחת שתן, הגישה הדובקת במרבית המקרים היא טיפול על פי סיבה.

אנטיביוטיקה לזיהומים בדרכי השתן, תרגילים לחיזוק רצפת האגן לאחר לידות מרובות, "אימון שלפוחית" בו הולכים לשירותים על בסיס זמן קבוע ולא על פי צורך, איזון סכרת, הפסקת תרופות מסוימות וכדומה.

במצבים כרוניים בהם לא ניתן למגר את הבעיה, שימוש בחיתולים למבוגרים, או בצנתר שתן קבוע יכולים להוות פתרון הולם. האופציות הניתוחיות הן לפעמים הכרחיות ונקבעות לפי מספר פרמטרים כגון חומרה, גיל ומצב בריאותי.