הפרעות הליכה

הפרעות הליכה אצל קשישים נובעות ממחלות גופניות שונות ומירידה בתהליכי החשיבה המתפתחים על פני השנים. שכיחות הפרעות הליכה עולה ככל שאנו מתבגרים ומהווה סימן להתפתחות מחלות שונות: מחלת לב, מחלות כלי דם, שברים, דלקת פרקים, מחלות נוירולוגיות כמו מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, מחלות חוט השדרה, דמנציה ועוד.
בגילאי ה-60 רוב האנשים הולכים בתבנית נורמלית (כ-85%) ואילו בגיל 85 ומעלה רק 20% ילכו בתבנית נורמלית. הפרעות הליכה מסכנות את הקשיש ומעלות את הסיכון לנפילות. נפילות הם הגורם החמישי לתמותה בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי.

המרכיבים הנדרשים ליציבות ושווי משקל הם עיבוד קוגניטיבי, תהליכים ביו מכאניים, תהליכים תחושתיים ואוריינטציה במרחב. שילוב של כל המרכיבים מסייע לזוז מנקודה לנקודה (להתקדם במרחב) ומסייע  להתגבר על מכשולים בדרך.

ההליכה תלויה בכוח שרירים ובגמישות מפרקים, עיבוד מידע חושי – ראייה ושמיעה, סיבולת לב ריאה ויציבות ושיווי משקל, אולם על מנת ללכת אנו זקוקים למשאבים קוגניטיביים. הליכה אינה פעולה אוטומטית, כפי שנהוג לחשוב, אלא דורשת תפקוד תקין של המוח.

התפקוד הקוגניטיבי יורד בדרך כלל עם הגיל. ככל שאנו מזדקנים, נפח המוח שלנו קטן ומתחילה נסיגה ביכולות החשיבה הכוללות – מהירות תגובה, עיבוד מידע חדש, יכולת הלימוד, ירידה בקשב וריכוז, ירידה ביכולת ההתמודדות עם הסחות, אומדן מרחק, שליטה בגפיים, יכולת ניווט במיוחד כאשר קיימים מכשולים, יכולת קבלת החלטות, תפיסה מרחבית, הערכת סיכונים ושמירה על מצב רוח.

הפרעות ההליכה הנפוצות בקשישים

  • הליכה זהירה – הליכה הססנית בדרך כלל נובעת מהזדקנות המוח.
  • פחד מנפילה – גורם להימנעות מהליכה ו/או להליכה איטית.
  • הליכה על בסיס רחב או צר – הליכה בפישוק רגליים או בצעדים צמודים היא לרוב ביטוי למחלות של מערכת העצבים המרכזית על רקע ניווני או ווסקולארי.
  • הליכה פרקינסונית – הליכה בדשדוש רגליים והופעה של קיפאון בתנועות או לחילופין הליכת מרוץ עם נטייה קדימה, ריצה אחרי מרכז הכובד.

הפתרונות להפרעות הליכה

  • טיפולים תרופתיים המחזקים את הקשב וכושר הריכוז כריטאלין, טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות לסובלים מדיכאון, מעלות את המוטיבציה להליכה ואת איכות ההליכה. טיפול בתרופות לדמנציהולהאטת הירידה הקוגניטיבית, משפרות את תהליכי החשיבה.
  • טיפולים פיזיקאליים לשמירה וחיזוק כוח שרירים, לשיפור יציבות, שיווי המשקל וטווחי התנועה. פיזיותרפיה מסייעת גם בהתאמת אביזרים להליכה כמו : מקל, הליכון, הליכון גלגלים וסד.
  • יעוץ ריפוי בעיסוק להתאמות דיור הקשורות בהסרת מכשולים, הגבהת השירותים המיטה והכסא, שיפור תאורה בבית ביום ובלילה, הרחבת פתחים והתקנת ידיות ומאחזים.
  • גירוי מקצב – תרגול בעזרת מכשיר הנותן מקצב להליכה, גירוי שמיעתי – ריתמי, המשפר את מהירות ההליכה, תבניתה ובטיחותה.
  • שימוש בטכניקת מציאות מדומה על ידי שימוש בתוכנת מחשב המתחברת למשקפיים מיוחדים שמדמים הליכה בין מכשולים וכך מאמנים את המטופל להליכה בטוחה והתמודדות עם מכשולים בדרך.

הימנעות והתמודדות עם הפרעות הליכה בקשישים

  •  הימנעות ממצבים של כפל מטלה – מומלץ לא לבצע פעולה נוספת בו-זמנית, לדוגמה בזמן ההליכה ובמיוחד בזמן חציית כביש, יש להימנע מלשוחח בטלפון הסלולרי – פעולה שדורשת קשב "מורכב" הכולל פיצול הקשב וחלוקתו. בהיעדר יכולת זו, הפיצוי האוטומטי מתבטא במהירות הליכה איטית יותר והקשיש עלול לא להגיב למכונית מתקרבת וכן עלול לקבל החלטה לא נכונה המתייחסת לזמן חציית הכביש. באותה מידה מומלץ לא לדבר בעת ההליכה על מדרכה עם מכשולים שונים.
  • שיפור משאבי הקשב על ידי אימון קוגניטיבי – על ידי פיתרון תשבצים, סודוקו, אימון עם מרפאה בעיסוק וכדומה.
  •  הארת הבית בלילה למניעת היתקלות בחפצים.
  •  זהירות מהיתקלות במכשולים –  כמו מדרכות מורמות, בורות, עמודים, חפצים.
  •  שימוש במבט סורק בעת הליכה – שילוב הסתכלות לאופק עם הסתכלות לטווח הקרוב.
  •  נעילת נעליים אורטופדיותנוחות להליכה – לא לנעול נעלי עקב המשפיעות על מרכז הכובד ולא לנעול נעליים פתוחות המשפיעות על היציבות רצוי לנעול נעל סגורה ועדיף נעלי ספורט.
  • ריקודים מיטיבים את הכישורים הנדרשים להליכה – טובים למצב הרוח, לשיפור היציבות, כוח השרירים, שווי המשקל, שיפור סיבולת לב – ריאה וגמישות.
  • הליכה על הליכון חשמלי בבית או בחדר הכושר.
  •  תרגול טאי-צ'י מחדד את הקשר שבין המוח, הגוף והתנועות. עוזר לשילוב פרמטרים פסיכולוגיים (הפגת מתחים) עם פרמטרים קוגניטיביים (קשב וריכוז) ופרמטרים ביו – מכאניים ומחזקת את שווי המשקל.
  •  חיזוק תפקודי ארגון והניהול כמו לימוד גמרא, מדיטציה, נגינה ולימוד שפה חדשה.

כותב המאמר: ד"ר רון בן יצחק, מנהל  רפואי, בשיבה בריאה בע"מ קליניקה רב תחומית לגיל המבוגר

דרג מאמר זה