נוירופתיה

נוירופתיה היא אוסף בעיות הנגרמות בשל תפקוד לקוי של מערכת העצבים ההיקפית, וגורמות לסימנים שונים כמו תחושת נימול, כאב עז מכל מגע, צליעה ואף נכות. מערכת העצבים ההיקפית אחראית על העברת מידע מהאיברים השונים אל המוח, שמעבד מידע זה וגורם לתגובה בהתאם. לדוגמא, בזמן דקירה, העצבים ההיקפיים מעבירים את המידע למוח, שמעבד אותו וגורם לתחושה של כאב.
כאשר יש בעיה במערכת העצבים ההיקפית, כמו במקרים של נוירופתיה, נפגמת האפשרות להעביר את הפקודות הנכונות לאיברים השונים, ונגרמות כתוצאה מכך מחלות שונות.

סימני הנוירופתיה

בהתאם לסוג העצב שנפגע, נוצרים מגוון סימפטומים המאפיינים את הנוירופתיה. פגיעה בעצב תחושתי, תגרום לדוגמא לתחושת נימול, עקצוץ או חום. בנוסף, העצבים התחושתיים הופכים לרגישים ביותר, ונגרמת רגישות דרמטית לכאב עד שלא ניתן לבצע את הפעולות היום יומיות הפשוטות.

מצד שני, עלולה להיגרם כתוצאה מהנוירופתיה גם חוסר רגישות לכאב. במקרים כאלה (האופייניים למחלת הסוכרת) מנגנון העברת הכאב לא מתפקד כראוי, ויש סיכוי מוגבר להיפצע. כמו כן, אנשים רבים כלל לא מרגישים את הפצעים שעל גופם, מה שגורם להם לגרד אותם ולא לטפל בהם ולהוביל בכך לזיהום חריג ולנמק.

פגיעה נוספת הקשורה לנוירופתיה היא פגיעה בעצבים המוטוריים – העצבים האחראים על העברת פקודות לשרירים ולשליטה על יכולת התנועה. במקרים אלו, נגרמת פגיעה חמורה ביכולת להניע את האיברים השונים, ובמיוחד את האיברים המרוחקים (ככל שהעצב ארוך יותר כך קשה לו יותר לעבוד).

כתוצאה מכך, נגרם קושי בהליכה ובשיווי המשקל. אחד הסימנים האופייניים לנוירופתיה של עצב מוטורי נקרא "רגל שמוטה" – קושי בהרמת הרגל במהלך ההליכה ושמיטתה קדימה
.
סוג נוסף של עצבים שעלול להיפגע מנוירופתיה הוא העצבים האוטונומיים, האחראים על עצבוב האיברים הלא רצוניים. במצב זה נגרמת בדרך כלל ירידה בלחץ הדםבמעבר משכיבה לעמידה, והחולים מרגישים סחרחורות רבות.

הגורמים לנוירופתיה

הגורם המרכזי לנוירופתיה הוא סוכרת – כ-40% ממקרי הנוירופתיה בעולם. רמת הסוכר הגבוהה לאורך זמן, גורמת לפגיעה חמורה בעצבים, ולכן חולי סכרת סובלים מנוירופתיה המתבטאת בעיקר בחוסר תחושה לכאב באזורים המרוחקים.

בגלל סיבה זו, חולים אלה חייבים להיות מודעים לנושא ולהקפיד בעיקר על היגיינה ובדיקה של כפות הרגליים שעלולות להיפגע בגלל פצעים לא מטופלים. מלבד סכרת, נוירופתיה יכולה להיגרם גם כתופעת לוואי לכימותרפיה, בגלל חוסר בוויטמין B12 והרעלות מסוגים שונים.

אבחון נוירופתיה

קיים קושי רב באבחון נוירופתיה, וקיימים מקרים רבים שאינם מטופלים בגלל חוסר אבחון – חולים רבים סובלים זמן רב ועוברים בין רופאים רבים עד שמאבחנים את הנוירופתיה. אבחון המחלה מתבצע על ידי בדיקה נוירולוגית שבודקת בעיקר את היכולת התחושתית והרפלקסים.

ירידה ביכולת התחושה ובתגובת הרפלקסים עלולה לרמז על נוירופתיה ולגרור בירור מעמיק יותר כמו בדיקת EMG (בדיקת הולכה עצבית) או ביופסיות עצב.

טיפול בנוירופתיה

באופן כללי, הטיפול הטוב ביותר הוא זיהוי הגורם למחלה וטיפול בו, כמו לדוגמא הורדת רמת הסוכר במקרי סכרת. במקרים שאי אפשר לזהות את הגורם למחלה, ניתן להשתמש בטיפול תרופתי על פי הסימפטומים. בדרך כלל משתמשים לטיפול בנוירופתיה בתרופות נגד אפילפסיה, שמאפשרות לחסום את העצבים ולגרום לירידה בתגובת היתר.

תרופות אלה יעילות בעיקר במקרים של כאב מוגבר או התכווצויות, ועוזרות לשפר את המצב ולהקל על החולים. במקרים של רפיון ניתן לבצע טיפול תמיכתי, הכולל פיזיותרפיה, שימוש באביזרים נוספים ואימון לחיזוק השרירים.

הטיפול בנוירופתיה חשוב ביותר, מפני שללא טיפול מתאים ובזמן המצב עלול להתדרדר ולגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים. ולכן, ברגע שמתחילים סימנים כאלה, חשוב מאוד לפנות לנוירולוג על מנת להגיע לאבחנה ברורה ולהתחיל טיפול.