רעידות אצל מבוגרים
למצב של רעד בגוף קשה שלא לשים לב. הוא מתרחש כאשר ישנו מחסור בחומר הכימי העצבי אשר מקשר בין מערכת העצבים המרכזית לזו ההיקפית, וביניהן לבין מערכת השרירים. ישנו רעד שעומד בגדר הסביר והסטנדרטי אבל גם רעד פתולוגי משמעותי יותר, הנפוץ בעיקר בקרב בני הגיל השלישי. על רקע העובדה שמדובר בבעיה המקשה על תפקוד האדם המבוגר ואף גורמת לו מבוכה, נדרש להכיר היטב את הבעיה, אופן היווצרותה ודרכי הפתרון.
מדוע רעידות נפוצות בגיל מבוגר?
כדי להבין מדוע רעד משמעותי שכיח יותר בגילאים מבוגרים, חשוב להבין את האופן בו הוא נגרם. הרעד הוא פעמים רבות תוצאה של חוסר איזון במערכות העצבים, הסימפטטית והפאראסימפטטית, המשפיעות בהתאמה על המוח ועל מערכת ההורמונים והשרירים. חוסר איזון במערכת הסימפטטית עלול להביא ל"התשה" של מערכות העצבים ההורמונים, להפרשה מוגברת של קורטיזול (בעיה שתסמיניה אינם מסתכמים ברעד). היחלשות המערכת הסימפטטית, שעלולה להתרחש עם השנים, מביאה להפרת המנוחה והשלווה ולכן עלולות הרעידות להתגבר.
לכך מוסיפים תורשה, תופעות לוואי של תרופות, צריכה מוגברת של סמים ואלכוהול, הרעלת מתכות, חום וגורמים אחרים שעלולים לגרום לרעידות או להחמיר את עוצמתן.
איך ניתן לאבחן את הרעידות?
על פניו, רעידות הן לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. בפועל, התמונה מורכבת מכך. גם אדם בעל בריאות תקינה ירעד בצורה כזו או אחרת. אם הרעידה היא בעיקר בידיים, ישנו תרגיל פשוט של הצבת הידיים מלפנים וכלפי מטה עשוי להראות את מימדי הרעידה: רעידה מאסיבית "מדי", כמו גם שוני בעוצמת הרעידה בין כפות הידיים, יכולים להדליק כמה נורות אזהרה. בכל מקרה, חשוב לזכור שרעד אינו מוגדר בהכרח כבעיה בפני עצמה, אלא כתסמין המעיד על דבר מה אחר המתרחש בגוף מתחת לפני השטח ומצריך התייחסות.
הרעידות מתרחשות בראש, בכפות הידיים או ברגליים. יש שמייחסים אותן באופן אוטומטי לפרקינסון, אבל בפועל עלולים להיות גורמים אחרים המסבירים את הרעד. שימו לב שרעד ראשוני לא ניתן לאבחן באמצעות בדיקה ייעודית, כאשר האבחנה תתבסס בדרך כלל על תשאול המטופל, בחינת ההיסטוריה הרפואית שלו וביצוע בדיקות במטרה לשלול גורמים אחרים (בדיקות דוגמת CT, MRI, בדיקות דם או בדיקות שתן).
כך מטפלים בבעיה
כדי לדעת עד כמה חשוב לטפל ברעד, יש לבחון את ההשפעה שלו על התפקוד השוטף של האדם. יש מקרים בהם הרופא יחליט שלא רצוי להתחיל בטיפול התרופתי על רקע הבעיה המצומצמת יחסית מחד, ותופעות הלוואי האפשריות של התרופות מאידך. כאשר כן מדובר בהפרעה תפקודית משמעותית, סביר להניח שיינתן לאדם המבוגר הסובל ממנו טיפול תרופתי המותאם לו. במצב חמור במיוחד, או כזה בו הטיפול התרופתי אינו יעיל מספיק, ייתכן שיהיה צורך בטיפול נוירו-כירורגי המבוסס על השתלה של אלקטרודות במוח לשליטה ברעד.
אורח החיים של האדם בהחלט יכול לשפר את המצב. הקפדה על נשימה נכונה ורגועה, כמו גם ביצוע תרגילי נשימה, היא דרך ראשונה. פעילות גופנית בעלת פן מרגיע, כמו הליכה מתונה, עשויה לסייע. בנוסף קיימים תרגילים לכיווצם ולשחרורם של השרירים, שמטרתם היא להביא לשחרור הרעלים הנמצאים במערכת השרירים והעצבים החלשה, לשפר את זרימת הדם ולסייע ברענון הרקמות. יש הסבורים שהקפדה על צריכת מאכלים המקלים על מערכת העיכול מביאה להפחתה ישירה או עקיפה של הרעידות.
מקורות מידע
- רעד בגיל מבוגר – 10 דרכים למתן אותו – Ynet
- למה הידיים שלנו רועדות? – מאקו
- זה לא פרקינסון – הארץ
- רעד – מידע רפואי – מכבי שירותי בריאות
- הסיבות לרעידות בידיים ודרכי הטיפול בבעיה – רעות
- רעד בגוף – סוגים וסימפטומים – Foodsdictionary
- Essential Tremor – Healthline
- Tremor in the Elderly: Essential and Aging Related Tremor
