בריחת סידן – מה עומד מאחורי אוסטיאופורוזיס? וכיצד מטפלים בבריחת סידן?

הסידן הינו אחד המרכיבים החיוניים הבונים את העצמות בגופנו. אנו זקוקים לו והוא נחוץ מאוד, בכל גיל. אבל בגיל מסוים, כולנו חווים או צפויים לחוות תופעה מסוימת של בריחת סידן. מה שלא היה קיים כלל בגילאים צעירים, הופך לעניין מוחשי שעלול להשפיע על מבנה העצמות, צורתן, פריכותן ושבירותן. למה בעצם קורית התופעה הזאת, אוסטיאופורוזיס שמה? נסביר מה מתחולל מאחורי הקלעים, מי מאיתנו נמצא בסיכון מוגבר ומה אפשר ומומלץ לעשות, כדי להקטין את הבריחה ולשמור על העצמות חזקות ובריאות.

אילו אוכלוסיית נמצאות בסיכון לבריחת סידן?

בריחת הסידן איננה עניין המתרחש מהיום למחר. זוהי תופעה שקטה, בלתי מורגשת והדרגתית. אולם אט אט, הופכות העצמות לחלשות, בעלות נטיה לשברים או סדקים. מועדות לפורענות באופן מיוחד הן עצמות רגישות מטבען כמו עצמות המפרקים בכף ידינו. גם בירך או עמוד השדרה עלולים לפגוע סימני פגיעה. אל חשש, נסביר בהמשך איך אפשר להתמודד אך תחילה, נבהיר שלא כולנו מצויים באותה רמת סיכון. יש כמה דברים ראויים לציון במיוחד:

• נשים לעומת גברים – נשים מצויות יותר בסיכון לעומת גברים, לבריחת סידן משמעותית. בין היתר, הדבר נובע משינויים הורמונליים (הורמונים נשיים), גיל המעבר והפסקת הווסת.
• מבוגרים לעומת צעירים – עם העלייה בגיל, ניכרת יותר ההשפעה של בריחת הסידן. העצמות נעשות יותר פריכות ויותר מועדות לשבר. יש לציין כי הפרעות אכילה בגיל צעיר מעלות מאוד את הסיכון לאוסטיאופורוזיס גם בגילאים יחסית צעירים.
• מבנה גוף – למבנה הגוף (וכך גם לתזונה) משמעות רבה. אנשים בעלי מבנה גוף דק, רזה מטבעו, סיכוי רב יותר לבחירת סידן מוקדמת ובשיעור ניכר יותר. אנשים בעלי מבנה גוף מלא, אנשים חסונים, חווים תופעה זאת בצורה הרבה פחות משמעותית.

קצב בריחת הסידן הוא משמעותי

בריחת סידן מתחילה בדרך כלל בגילאי השלושים או הארבעים, אך במידה מועטה. סביב גילאי חמישים בריחת הסידן מתחיל להיות יותר משמעותית. העצמות בגוף אמנם קשיחות ביותר אולם מדובר בתאים חיים, שכל הזמן עוברים תהליכי צמיחה, פירוק והתחדשות. מהעשור הרביעי או החמישי, תהליכי הבניה מואטים כך שהגוף מתקשה למלא את החסר. הסידן מתחיל "לברוח" אך בקצב איטי, לא מורגש ולא כואב.

בין התסמינים ניתן לציין לא רק סדקים בעצמות אלא גם שינויים במבנה, התכופפות עמוד השדרה, הגוף כולו נעשה נמוך יותר, כאבי גב מחמירים. שבר בירך הינו תוצאה נפוצה, מצב אשר מלווה בצורך בטיפולים רפואיים ושיקום ארוך, עם ניתוחים מורכבים. קצב בריחת הסידן הממוצע עומד על כאחוז או אחוז וחצי בכל שנה. באמצעות התנהגות נכונה, תזונה ופעילות, ניתן להאט מאוד את קצב בריחת הסידן.

האם ניתן בבריחת סידן?

אף פעם לא מאוחר מכדי לפעול לחיזוק העצמות אולם כמה שיותר מוקדם, כך טוב יותר לטפל בבריחת הסידן. הטיפול איננו יכול לייצר מסת עצם יש מאין. מה שצריך לעשות זה לבצע התעמלות שבעצם נועדה להקים התנגדות על השלד. פעילות עם משקולות (לאו דווקא משקלים מאוד כבדים), הליכה, פעילות לא יושבנית – בכל גיל חשוב להישאר בתנועה.

בנוסף, צריכת תוספי סידן חיונית למי שסובל מבריחת סידן משמעותית. על פי החלטת רופא, ניתן ליטול תרופות מרשם שמאיטות את פירוק העצמות בגוף. במהלך השנים פותחו תרופות שונות, שמסייעות בייצור עצם, גם בגילאים מבוגרים. בנוסף לצריכת סידן באמצעות תזונה או תוסף, יש לצרוך ויטמין די (מצוי למשל בדגים) המסייע לספיגת הסידן בגוף.

מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/osteoporosis/symptoms-causes/syc-20351968
https://www.nhs.uk/conditions/osteoporosis/