שעות נוספות לעובדים זרים בסיעוד
כ"ט בנובמבר של עובדי הסיעוד הזרים
עו"ד אורן יוגב, מומחה בדיני עבודהבחיבורינו הקודם בנושא זכאות עובדי סיעוד זרים לתמורת שעות נוספות, עמדנו על כך שדעות השופטים בבתי הדין לעבודה, ובפרט – בבית הדין הארצי לעבודה, חלוקות, שלא לומר – קרועות ממש, בנוגע לשאלת תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 על עובדי סיעוד זרים, והאם אלו זכאים לתמורת שעות נוספות / שעות עבודה במנוחה השבועית.
יש מביניהם הגורסים, שעובד זר סיעודי זכאי לתמורת שעות נוספות בגין עבודתו הנוספת על משרתו הרגילה, והוא אינו נכנס לחריגים לחוק (עובדים ש"תפקידם הנו תפקיד ניהול או דורש מידה מיוחדת של אמון אישי", או כאלו ש"אין כל אפשרות לפקח על שעות עבודתם").
מאידך, יש הגורסים, שעובד זר סיעודי, בנסיבות מסוימות, לא ייהנה מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה עליו, שכן עבודתו הנה כזו הכרוכה ב"מידה מיוחדת של אמון אישי", וכן – "אינה מאפשרת כל פיקוח על שעות עבודתו ומנוחתו". כזו היתה גישת הרוב בפסק-הדין בעניין יולנדה גלוטן, שעסק בעובדת זרה סיעודית, שתפקידה היה להשגיח על תקינות המכשירים אליהם חוברה המטופלת. תוצאת פסק-הדין היתה, שדווקא עובדת כזו, המחויבת בנוכחות וזמינות לטובת המטופלת, במתכונת 6/24 או 7/24, לא קיבלה תמורת שעות נוספות.
בג"צ גלוטן
פסק-הדין בעניין יולנדה גלוטן הועבר לביקורת בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, בעתירה שהגישה יולנדה גלוטן באמצעות עמותת "קו לעובד" נגד בית הדין הארצי לעבודה (בג"צ 1678/07), ועד שהוכרע הבג"צ, המשיכו בית הדין הארצי לעבודה ובתי הדין האזוריים לעבודה להוציא פסקי-דין סותרים להלכה שנפסקה על-ידי בית הדין הארצי לעבודה בעניין יולנדה גלוטן.
ביום 29/11/09 נפל דבר בבית המשפט העליון, ובמה שניתן לדמות כ"רעידת אדמה" בסוגיה שבה מדובר, הוכרע על-ידי בג"צ, פה אחד, כי עתירתה של יולנדה גלוטן נדחית.
למרות שהעותרת היתה יולנדה גלוטן, כנגד פסק-הדין של בית הדין הארצי בעניינה שלה (ובו עצמו נקבע כי הוא יפה רק לאותו מקרה, וכי השאלה שהתעוררה באותו מקרה תיבחן בכל מקרה אחר לפי נסיבותיו), גם העתירה, וגם התשובות לעתירה, וגם פסק-הדין – כולם עסקו, לא במקרה הפרטני של יולנדה גלוטן, אלא בשאלת זכאותם של עובדי סיעוד זרים לתמורת שעות נוספות, בכלל, וכמו שנאמר בפסק-הדין: "יש קושי להביא את המטופלים הסיעודיים לפתחו של בית-הדין לעבודה, על כל ערכאותיו, בכל מקרה פרטני. בכך לבד יש כדי לקצר את חייהם. קל וחומר כך מקום בו בית-הדין הארצי לעבודה עצמו לא גמר בדעתו מהי המסקנה המשפטית הראויה".
ההכרעה שהתקבלה ביום כ"ט בנובמבר 2009 בבג"צ יולנדה גלוטן, היא אפוא הדין החל בסוגיה, ולפיו – עובדי סיעוד זרים "משוחררים" מן ה"מנדט" של חוק שעות עבודה ומנוחה, ואינם זכאים לתמורת שעות נוספות.
מקרים חריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה
בפסק-דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט ריבלין, עמד בית המשפט העליון על תכליתו המרכזית של חוק שעות עבודה ומנוחה, כפי שמעיד עליו שמו, והיא:- להבטיח כי יתקיים איזון ראוי בחייו של אדם בין השעות שאותן הוא מקדיש לעבודתו לבין שעות הפנאי. בית המשפט עמד עם זאת על כך, שהחוק עצמו מכיר במקרים שבהם ההגבלות בחוק על שעות העבודה אינן ישימות, ובצורך לחרוג מהן. כך למשל – עובדי דייג הוצאו מתחולת החוק, כאשר נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק, כי "הסדר שעות עבודתם יבוא בחוק מיוחד", שמאז 1950 – לא נחקק.
תחום הסיעוד
מכאן פנה בית המשפט לעבודת הסיעוד, שגם היא "אינה עולה בקנה אחד עם ההסדרים הקבועים בחוק", ובודק האם ניתן לסווג אותה לאחד מהחריגים לחוק, המפורטים בחוק עצמו. בית המשפט לא הכריע בשאלת תחולת החריגים לחוק (עבודה "הדורשת מידה מיוחדת של אמון" / "שאין כל אפשרות לפקח") על עובדי הסיעוד, וממילא – לא הכריע בשאלה האם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה (שבו נקבע כי בעניין אותה עובדת חלים שני החריגים לחוק), אלא קבע, שבין כך ובין כך – הצדק מחייב לא להתערב בפסק-הדין.
בית המשפט הצביע על הקושי הטמון בגרסת העותרת (שכאמור – היתה גישת חלק משופטי בית הדין הארצי לעבודה), לפיה יש לראות בכל השעות שבהן עובדים זרים סיעודיים אינם חופשיים לעשות כרצונם – שעות עבודה, בכך שהיא מבקשת להחיל על העובדים הסיעודיים רק מקצת מן ההסדרים הקבועים בחוק, אלו ה"משניים", הנוגעים לתמורה הנוספת בגין עבודה נוספת, בעוד שבמה שנוגע להסדרים ה"עיקריים" שבחוק, אלו הנוגעים לחלוקה שבין שעות עבודה לפנאי, אין מחלוקת שאלו אינם חלים על עובדי סיעוד, ואינם ישימים לגביהם, בשל טיבה ומהותה של העבודה בסיעוד בבית המטופל(live in).
בית המשפט הסיק מכך שאף אחד מהצדדים שניצבו בפניו לא עורר, לא בעתירה זו ולא באף אחת לפניה, דיון בחריגת הסדרי העבודה הנהוגים בסיעוד מן ההסדרים ה"עיקריים" שבחוק, כי "אי ההתייחסות לשאלת התאמת מתכונת העבודה למכסת השעות הקבועה בחוק נובעת מתוך אמונה של הגורמים השונים שהופיעו לפנינו כי המדובר במתכונת עבודה הכרחית. אמונה זו נובעת מתפיסה שמתכונת העבודה של העובדים הסיעודיים משרתת במידה רבה את עניינם של העובדים ושל המטפלים גם יחד". בתוך כך, מצא בית המשפט, שהעבודה בסיעוד במתכונתה המוכרת היום (6/24) מתאימה לצרכיהם של העובדים הזרים, המגיעים למדינת ישראל כדי לחסוך כמה שיותר כסף ולהעבירו למשפחותיהם בחו"ל, ועבודה הכרוכה במגורים בבית המטופל עונה על צורך זה (חיסכון בהוצאות מדור וכלכלה).
