זיכרון, יכולת חשיבה בקרב קשישים
"הגיל עושה את שלו" היגד פשוט זה המושמע לעיתים כל כך קרובות בקרב אנשים במחצית השנייה של החיים מגלם השלמה ואף מידה מסוימת של יאוש.
הגיל עושה את שלו כאשר משפט זה נאמר בהקשר של רכיבה על אופניים במעלה ההר במשך שעות ארוכות, מילא, כאשר מציין כי אולי לא נוכל לרקוד כל הלילה מבלי לשלם על כך בכאבים ועייפות בלתי נסבלת, מילא, אך כאשר היגד זה עוסק ביכולות החשיבה שלנו, כאן התייחסותנו שונה. הפטליזם שמשפט זה בלתי נסבל הוא מדכדך את רוחנו ומאיץ בנו לזהות את הסכנות האורבות לאיכות החיים העתידית שלנו.
אכן הגיל עושה את שלו בכל תחום של בריאותנו. התאים האנושיים כמו כל חומר אורגני אחר תוכנתו לחיות זמן מסוים שאינו אינסופי, הדבר נכון לתאי העור (המתייבשים, מתקמטים, מקבלים בהרות) לתאי השיער (המלבינים או נושרים) השרירים, הלב ואף המוח.
מכאן שגם המוח כמו כל איבר אחר בגופנו – מזדקן. המשמעות הפיסיולוגית של ההזדקנות הנה מגוונת ורבת פנים ואף שונה במקצת מפרט אחד למשנהו. החל מגיל 22-28 (מחקרים שונים מדברים על גילאים שונים במקצת) ובכל מקרה עם סיום תהליך הגדילה וההתבגרות, תאי מוח מתים בקצב לא מבוטל.
חומר הבידוד המבודד את השלוחות הארוכות של תאי העצב, המיאלין מתפורר, מתפרק עד שאינו מבודד עוד והסיגנל החשמלי האמור לעבור בתוך התא עצמו נחלש ונעלם. לעיתים רמות הייצור של החלקיקים המעבירים את האותות (נוירוטרנסמיטר ים) יורדות, בעיות במערכת הקרדיו-וסכולרית שהן כה נפוצות במחצית השנייה של החיים עלולות לגרום לסתימה של כלי דם קטנים ובכך לגרור העברה לא מספקת של חמצן וגלוקוזה לאזורים במוח, אזורים האחראים על פונקציות כאלה ואחרות בתפקודנו הפיסי או המנטלי.
אך האם ההזדקנות של המוח בהכרח גוררת הזדקנות של הפונקציה אותה ממלא המוח כלומר של יכולות החשיבה? התשובה היא שלילית.
המוח מתמודד עם ההזדקנות
המערכת המוחית שלנו ערוכה כך שלמרות הפיחות הפיזי של המוח, בתנאים מסוימים לא תורגש כל ירידה פונקציונאלית. האדם לא יחוש בירידה בכושר החשיבה והזיכרון.
כיצד הדבר אפשרי? הרי ירידה במצבו הפיסיולוגי של הלב תגרור בהכרח ירידה בכושר הגופני היות והלב לא יצליח לספק את כמות הדם המספקת במהירות המספקת לשמירה על אותם ביצועיים פיסים. כך גם לגבי כל איבר מרכזי אחר בגופנו. במה יוצא המוח מכלל זה?
- רזרבה מוחית – לכל אדם רזרבה מוחית, כלומר יכולות רחבות שהמוח מציע שאינו עושה בהם שימוש. רזרבה זאת המשתנה מאדם לאדם והנה תלויית השכלה ועיסוק, תשמש אותנו בגיל המבוגר כאשר החלקים הנמצאים בשימוש מתמיד יחלו בתהליך התבלות והיחלשות.
- הפלאסטיות של המוח – המוח הנו האיבר הפלאסטי ביותר בגוף בעל יכולת רה-ארגון עצומה. אנו מכירים יכולות אלה ממצבים קליניים של פגיעה חיצונית קשה במוח הפוגעת באופן בלתי הפיך בחלק גדול מהמוח, ובכל זאת חלקים אחרים לוקחים את התפקוד של החלק הפגוע אם כי לעולם לא באופן מושלם.
- הרזרבה הקוגניטיבית – המצב הפיסי של המוח יורד עם השנים, הדבר בא לידי ביטוי אפילו בנפח הנמדד של המוח, מאידך הלמידה שאדם צובר במהלך חיו יוצרת אצלו תבניות קוגניטיביות המאפשרות התמודדות עם משימות מוכרות תוך שימוש מינימאלי במשאבי המוח. בתחום הזיכרון אנו מכירים את המושג זיכרון גנרי, זיכרון של מושג כללי אשר כל למידה של מושג פרטי במסגרתו תהווה רק תוספת קטנה של מידע, קרי משאבים מוחיים מינימאלים ובכל זאת תתקיים כאן למידה מלאה. יכולת זאת קרויה רזרבה קוגניטיבית. גם לאחר שהרזרבה המוחית נוצלה כמעט במלואה, התבניות תלויות הניסיון שבנה האדם במהלך חיו יאפשרו לו תפקוד קוגניטיבי תקין.
- רגנזה – לידה של תאי מוח חדשים במקום אלו שמתו. תחום זה המצוי בעיצומו של מחקר אינטנסיבי אינו ברור עדיין דיו. מבחינה קלינית אנו מתייחסים לתאי המוח כתאים שאינם נולדים מחדש, כאילו אין נוירו גנזה. מאידך מחקרים נוירוביולגים מראים לידה של תאים חדשים בקרב חולדות ואף בקרב בני אדם. תופעה זאת בנתיים נידמת כמצומצמת ביותר ועדיין לא ברור האם הקפה מאפשר משמעות לגבי תהליכי ההזדקנות.
- התמודדות ראויה עם תופעות ההתפרקות של חומר הבידוד ועם הבעיות הקרדיו וסקולריות. כאמור תהליך ההזדקנות של המוח כולל בין היתר התפוררות איטית של חומר הבידוד המכסה את האקסונים (שלוחות תאי העצב, דרכם עובר המסר החשמלי) המיאלין, מאידך תזונה נכונה עשויה להאט התפוררות זאת.
- אחת מהסכנות הגדולות ביותר הנה הסכנה הקרדיו וסקולרית. הסתמות של כלי דם קטנים במוח המונעת העברה תקינה של חמצן וגלוקוזה והמובילה בסופו של תהליך למוות של תאי מוח באזור מסוים. פעילות גופנית מותאמת מאשרת שמירה על לחץ דם תקין ובכך מצמצמת את התופעה.
- קישוריות – גם אם אין אנו מחילים על האדם את הממצאים ביחס לתהליכי נוירו-גנזה, בדבר אחד אין ספק: אדם יכול להגדיל באופן ניכר את רמת הקישוריות במוחו. כל למידה חדשה יוצרת מערך קשרים נוירונאלים חדשים ובכך מגדילה את המספר הסופי של הקשרים במוח. עוצמתו של המוח נמדדת פחות במשקלו וגודלו ויותר באמצעות מספר הקישורים – החיוטים הקיימים בו. הקפדה על הפעלה מתמדת של היכולות השיכליות, התמודדות עם אתגרי מחשבה מגוונים, למידה של תחומים חדשים מעלה באופן ניכר את הקישוריות במח ובכך את הרזרבה הקוגניטיבית.
מאמר זה נכתב על ידי מר רוני ארז, מוביל הצוות הרפואי לפיתוח שיטת בריינספא – סדנא ייחודית לשיפור הזיכרון וחידוד החשיבה www.brainspa.co.il
