הוצאת דייר סיעודי מבית אבות לעצמאיים ותשושים
מאמר העוסק בדילמה אתית – מוסרית – חוקתית של הוצאת דייר סיעודי מבית אבות המיועד לקשישים עצמאיים ותשושים. האמור במאמר זה הינו הבעת דעה וניתוח אפשרויות שונות.
בית אבות הינו מוסד שבו ההנהלה אחראית לספק את מכלול צרכי הדיירים מבחינת דיור הולם, בטחון, תזונה, ניקיון, חימום, רפואה, רפואה מונעת, תעסוקה, תרבות וטיפול בבעיות הדיירים. במרבית בתי האבות ישנן מחלקות שונות לפי רמות התפקוד תשושים, סיעודיים ותשושי נפש.
השהות בבית האבות משולמת באופן פרטי או דרך משרד העבודה והרווחה. דיירים המתקבלים למקום מוגדרים עצמאיים או תשושים (עצמאיים אך זקוקים להשגחה ועזרה חלקית בפעולות היום יום) בלבד. למקום לא יתקבלו דיירים סיעודיים או תשושי נפש ועל פי כללי משרד הרווחה גם דייר השוהה בבית אבות ועם הזמן הפך לסיעודי, יועבר מבית אבות לעצמאיים ותשושים למסגרת סיעודית הפועלת ברישיון ופיקוח של משרד הבריאות. במידה והדייר חסר אמצעים, משרד הבריאות משתתף בעלות השהות.
כאמור, דייר השוהה בבית אבות והפך לסיעודי, יאלץ לעזוב את בית האבות, כלומר את ביתו ולעבור לבית אחר. ההחלטה לעבור לבית אחר הינה קשה וכרוכה בהתמודדות עם דילמות אתיות מורכבות.
להלן טיעונים נגד ובעד הוצאת דייר מבית אבות:
| בעד הוצאת הדייר | נגד הוצאת הדייר |
| בית האבות מוגדר כבית לקשישים עצמאיים ותשושים. דיירים חדשים שמגיעים להתרשם מהמקום מצפים לראות אנשים שמבחינה מנטלית ותפקודית דומים להם.דיירי הבית מתלוננים על נוכחות הדיירים הסיעודיים מאחר והמראות הקשים לעיתים של החולים הסיעודיים וכן העובדה כי עם חלקם לא ניתן לתקשר.
משרד העבודה והרווחה מחייב הוצאת דיירים סיעודיים מבית האבות ומתנים בכך את חידוש רשיון בית האבות. תקני כח אדם בבית אבות נקבעים בהתאם לסוג האוכלסייה המתגוררת בה. דיירים עצמאיים ותשושים אינם דורשים היקף גדול של כח אדם, היות ואינם זקוקים לעזרה מלאה בפעולות היום יום. לעומת זאת, חולים סיעודיים זקוקים לעזרה מלאה, ועל כן נקבע תקן כח אדם שונה. בבית האבות אין די כח אדם לטיפול גם בדיירים סיעודיים. כיום, הצוות נדרש לכך והדבר גורם לשחיקה ועייפות. תעריף משרד הרווחה לדייר עצמאי או תשוש נמוך מזה של דייר סיעודי ואינו מאפשר מתן טיפול נאות. העלויות של דייר סיעודי גבוהות מאוד יחסית לתשוש היות והוא צורך יותר תרופות, טיטולים וציוד ייחודי |
בית האבות מהווה בית לכל דבר. אם הקשיש היה נשאר בביתו והפך לסיעודי לא היו מאלצים אותו לעזוב.לקשיש יש זכות מלאה ובלעדית לקבל החלטות על גורלו גם אם ההחלטה אינה נכונה לדעת אחרים.
לקשיש קשה ליצור קשרים חדשים. בבית אבות נוצרת מערכת יחסים של אמון וכבוד בינו לבין הצוות ושאר הדיירים. הקשיש יתקשה לבנות מערכות יחסים וקשרים חדשים שוב במקום חדש. הסביבה החברתית בבית אבות לעצמאיים שונה מבית אבות סיעודי דבר שיקשה על הקשיש להסתגל למקום. הצוות הסיעודי בבית אבות מתרגל לקשיש ומפתח עימו מערכת יחסים אישית. הוצאת הקשיש פוגעת במורל והצוות לומד לא לפתח קשרים בינאישיים עם הדיירים. ניוד של דיירים בין המחלקות גורמות לצוות להיות פחות רגישים ואמפטים בעבודתם. לצוות הסיעודי בבית אבות יש את הידע המקצועי הנדרש לטיפול בחולה סיעודי. במסגרת בית האבות ניתן לספק לחולה הסיעודי את הציוד הנדרש- כגון מזרן נגד פצעי לחץ, כסא גלגלים מתאים, כסא לרחיצה באמבטיה וכו'. מעבר לבית אבות אחר יפגע בקשיש. כל שינוי בגיל הזיקנה הינו קשה , במקרה זה השינוי עלול להיות הרסני והפגיעה תהיה בלתי הפיכה. על פי הקוד האתי של העוס"ים והאחיות, האחריות של הצוות הינה כלפי הלקוח והם מחוייבים לפעול למען רצונותיו ומשאלותיו של הקשיש.
|
