יפן נלחמת בתופעת הזדקנות האוכלוסייה

יפן ידועה בזכות היותה המדינה עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בעולם, הישג מרשים בהחלט. אולם לפי הנתונים הסטטיסטיים אותם פרסמה ממשלת יפן בשנה שעברה הישג חיובי זה מוכתם בבעיה חמורה המציבה את החברה היפנית בפני איום ממשי על יציבותה.

הבעיה המדוברת היא בעיית הזדקנות האוכלוסייה היפנית – לפי נתונים שפרסמה הממשלה אחד מכל 5 אזרחים יפניים עבר את גיל 65, דבר אשר מצביע על מגמת עלייה ניכרת באחוז הקשישים ביפן.

עובדה זו כשלעצמה הינה טבעית ומוכרת, אולם מנתון זה נובעת בעיה נוספת, על פי אותם הנתונים שפורסמו שנה שעברה אחד מכל ארבעה קשישים יפניים מת לבד בביתו, ללא קרובים או חברים שילוו אותו בצעדיו האחרונים. תופעה זה נפוצה בעיקר בערים גדולות כדוגמת טוקיו אבל לא מוגבלת רק לאותן ערים.

בדידות ומצוקה

מצב אוכלוסיית הקשישים ביפן קשה כל כך שעל פי סקרים שנערכו למעלה מ-40% מבני גיל הזהב מביעים חשש אמיתי כי ימותו ללא איש לצדם וקרוב ל-70% מעידים על בדידות ומצוקה קשה. אחוז ניכר מאותם קשישים זקוקים לסיוע רפואי וסיעוד ברמה כזו אחרת ולא זוכים לו.
אחוז מזעזע של קשישים נפטרים בודדים וגופותיהם מתגלות על פי רוב כעבור זמן רב כשהן במצב ריקבון מתקדם.

מצב טרגי זה מוביל לכך שקשישים רבים ביפן בוחרים להיכנס לבתי כלא בכדי להימנע מחיים בתנאי בדידות והזנחה אלו, עלייה קיצונית באחוז הקשישים בכלא מתועדת כבר משת 1991 ועל פי הנתונים אוכלוסיית הקשישים בבתי כלא ביפן שילשה עצמה בעשור האחרון.

הגורמים למצוקת הקשישים ביפן

לדבריהם של מומחים רבים בתחום, אחד הגורמים לתופעה מחרידה זו נעוץ בתרבות היפנית – בתרבות היפנית לא נהוג לשכן קשישים בבתי אבות או מוסדות סיעודיים אחרים משום שאקט זה נתפס כנטישה, אולם מצד שני, הילדים שנמענים מלשכן את הוריהם בבית אבות על פי רוב לא יכולים להקדיש את הזמן הראוי לסיוע להוריהם וזאת בשל העובדה שרובם נמצאים במצוקה קיומית משל עצמם.

גורם נוסף המשפיע על התפשטות התופעה קשור למשבר הכלכלי שחוותה יפן בשנות ה-90 של המאה הקודמת. יפן עדיין שרויה במיתון חמור הנחזה בכל תחומי החיים בחברה היפנית.
המשבר הכללי והמיתון שעקב אחריו יצר מצב בחברה היפנית שבו אנשים בוחרים שלא להינשא וזאת בשל החיים המקצועיים והאישיים הלחוצים והמלחמה המתמדת על הקיום. עובדה זו מובילה לכך שאחוז לא מבוטל של אזרחים יפניים מגיעים לגיל פרישה בודדים ובכך מצטרפים לסטטיסטיקה העגומה.

מה צופן העתיד לקשישי יפן

ממשלת יפן מפזרת הבטחות בנוגע למציאת פתרונות לבעיה חמורה זו כבר משנת ה-80. בתחילת העשור החל משרד הרווחה היפני להנחיל מערכת ביטוח סיעודי, בנוסף ממשלת יפן חוללה שינויים בחוק ביטוח הקצבאות המאפשרים לאזרחים שיצאו לגמלאות לשוב אל שוק העבודה במשרה חלקית או בשכר מופחת. כמו כן נעשים ניסיונות להעלות את גיל היציאה לגמלאות על מנת לאפשר למעונינים להמשיך ולהתפרנס לפרק זמן ארוך יותר.

בספטמבר שעבר יצא ראש הממשלה יוקיו הטוימה בהצהרה כי בכוונתו להוביל רפורמה חדשה שעל פיה קשישים שאינם זכאים לקצבת גמלאות וקשישים עובדים שמשתכרים מתחת לממוצע יזכו לסיוע כלכלי מהממשלה בסך של 765 דולר כל חודש.
אולם, הצהרה זו עוררה התנגדות חמורה מצד צעירי החברה היפנית משום שהיא תהיה זו שתישא בנטל מימון מערך קצבאות זה.

אפשרויות הפרנסה שנפתחות בפני קשישים בעקבות צעדיה של הממשלה אכן מסייעים לשיפור מצבה של אכלוסיה חלשה זו, אולם בכל הנוגע לפתרון בעיית הקשישים שמתים לבדם טרם נמצאה הדרך למגר תופעה עצובה זו.

נקודת האור היחידה כרגע היא יוזמה מקומית של תושבים בטוקיו שהחלו בפעילויות להעלאת המודעות לתופעה. כחלק מפעילותם דואגים אותם תושבים לבקר את הקשישים הבודדים המתגוררים באזורם, להעלות חיוך על פניהם ולסייע להם בכל דרך שהם יכולים.

למרות שיוזמה זו מתקיימת במסגרת מצומצמת מאד ולא ברור עדיין עד כמה היא יעילה, מדובר בעבודת קודש מצד אותם תושבים המסייעים לפחות לאחוז קטן של קשישים בודדים לבלות את שנותיהם האחרונות בתחושת השייכות והכבוד שמגיע לכל אחד מאתנו.