MDS – שיטה בינלאומית לאיסוף מידע אודות הקשיש

ארגון ה INTERRAI הוקם כדי לפתח כלים וסטנדרטים אחידים בטיפול בקשישים בכל העולם במטרה לשפר את מערכת הבריאות לקשישים חולים וחלשים.  אחת השיטות שפותחה על ידי ארגון זה הינה שיטת ה- MDS  שיטה בינלאומית לאיסוף נתונים.

בשנות ה80 של המאה הקודמת מצא הקונגרס האמריקאי פער גדול בסטנדרטים הטיפוליים בקרב מוסדות גריאטריים שונים.

בעקבות הצורך והדרישה ליצירת רמת מינימום אחידה במערכת מוסדות הבריאות לזקנים, הורה הקונגרס האמריקני, בראשית שנות ה- 90 של המאה הקודמת להקים מערך סטנדרטים וכלים לטיפול באוכלוסיית הקשישים ברחבי ארה"ב.

ארגון ה-INTERRAI פיתח כלי  שנקרא MDS שמטרתו איסוף מידע באמצעות הערכה כוללנית אחידה של הקשישים השוהים במסגרות שונות כמו קהילה, בתי חולים ובתי אבות. כלי זה בא לבחון את הקשיש מהיבטים שונים כמו מצב גופני, בריאותי וחברתי.

מערכת ה-MDS מאפשרת לצוות המטפל לראות באופן כוללני את מצב החולה, הגורמים המשפיעים והתורמים למצבו, סקירה על תפקוד הצוות המטפל והמסגרת בה הם פועלים.

הירדס ועמיתיו (2004,Hirdes, at all), מחזקים נקודה זו ומציינים במאמרם כי ה-MDS מהווה אינדקטור טוב לקביעת איכות הטיפול הניתן לחולה במסגרות מוסדיות.

על פי גינדין, לוי, אינטרטור וסטסמן (Gindin, Levi, Intrator & Stessman, 2003)  ה MDS יצר בסיס לתקשורת בין מומחים מתחום הבריאות דבר שהינו בעל ערך רב בתחום המחקר וההדרכה במתן שירותי בריאות איכותיים לאוכלוסיית הקשישים.

יתרונות שיטת ה-MDS

הגישה בה מערכת ה-MDS נוקטת הינה קלינית – תפקודית כשיתרונותיה הם: שימוש בשפה אחידה ומשותפת לכולם המאפשרת העברת מידע וסינכרון בין כל המערכות השונות. יכולת לבצע מעקב שוטף אחר החולה, קביעת המשך תוכנית טיפול ויכולת לזהות קשישים הנמצאים במצבי סיכון. בנוסף, הכלי מאפשר להגדיר את החולה על פי דיאגנוזה ולא על פי הגדרתו על ידי הצגת אינפורמציה אוביקטיבית על ידי מקבלי ההחלטות.

הטענה כי אבחון הקשיש ובניית תוכנית טיפול שונה בקרב מטפלים, ארגונים ומדינות מתחזקת במחקרם של פריראה וקוואל (Ferreira & Kowal, 2006) אשר בדקו הערכה תפקודית של קשישים במספר מדינות באפריקה ומצאו כי קיים שוני רב בכמות ובאיכות המידע שנאסף על הקשישים.

אבוט, קווירלוגיקו, מנהנד, קנפילד ואדיה (Abbott, Quirolgico, Manchand, Canfield & Adya, 1998) מדברים על כך שבמערכת הבריאות  ישנו לחץ גובר לייעל את מהלך הטיפול בחולה ושיפור תוצאות הטיפול בו, דבר המחייב מציאת דרכים לרתום את כל המערכות המטפלות בחולה. שימוש בנתונים המתקבלים מה-MDS יכולים להביא לשיפור בטיפול בחולה , על ידי סינכרון בין כל השירותים המטפלים בו,  ולמנוע את השימוש בשירותי בריאות אקוטים יקרים.

סווינסון ודבנר ( Swensen & Debner,2000) מוסיפים כי על ידי שימוש ב MDS וביצוע הערכה תפקודית, ניתן לנבא תמותה של קשישים השוהים במוסדות סיעודיים. ירידה במצבו התפקודי של החולה, כפי שתועד ב-MDS מבחינה קוגנטיבית, יכולת לתקשר עם הסביבה, ביצוע פעולות יומיומיות ומצב תזונתי, יכול לנבא תמותה  בטווח קצר בקרב קשישים השוהים במסגרת מוסדית סיעודית. זאת ללא תלות בגיל, מין או הדיאגנוזה של החולה.

כלי זה חשוב ויתרונותיו רבים. הכלי יכול לשמש אנשי מקצוע מתחומים רבים המטפלים בקשישים  והפועלים במסגרות שונות. מאפשר בניית תוכניות טיפול ממוקדות על ידי שימוש בשפה אחידה וברורה בין המטפלים תחת ארגון דומה ובין מוסדות שונים ברחבי העולם, ביצוע איבחון טוב יותר וזיהוי חולים הנמצאים במצבי סיכון. כמו כן, כלי זה מאפשר זיהוי צרכייהם של הקשישים, גם אם לא נאמרו מפורשות,  וכתוצאה להביא לשיפור מהותי באיכות חייהם.

ראיון הקשיש – לפי שיטת MDS

חלק א:

בחלק זה של השאלון יש למלא פרטים מזהים, נתונים דמוגרפים, הרגלי שגרת חיים בעבר ונתוני רקע וזיהוי בהווה.

המידע שנאסף הינו טכני  מאוד אולם מכיל פרטם רבים על שגרת החיים של הקשיש בעברו.

חלק ב:

חלק זה מתאר דפוסים קוגנטיביים של הקשיש.

חלק ג:

חלק זה מתאר דפוסי תקשורת ושמיעה.

חלק ד:

בחלק זה מתייחסים לדפוסי הראייה של הקשיש, מגבלות בראייה ושימוש באמצעי עזר.

חלק ה:

חלק זה מתאר את דפוסי מצב הרוח והתנהגותו של הקשיש.

חלק ו:

בחלק זה הקשיש מתבקש לספק אינפורמציה לגבי רווחתו הנפשית והחברתית.

חלק ז:

חלק זה בודק את תיפקודו הפיזי בפעילויות יום יומיות, שימוש בעזרי ניידות וקבלת סיוע מאנשי צוות.

חלק ח:

חלק זה בודק את יכולת השליטה של הקשיש בסוגריו.

חלק ט,י,יג:

חלקים אלה אוספים מידע לגבי מחלות ממנו הקשיש סובל, מצב העור וסימפטומים לכאב.

חלק יא, יב:

חלקים אלה בודקים מצב תזונתי, הפה והשיניים.

חלק יד:

חלק זה נוגע לדפוסי מעורבות הקשיש בפעילות המתקיימת במסגרת המוסדית.

חלק טו, טז:

חלקים אלה מתייחסים לימי קבלת תרופות ומתן טיפולים מיוחדים.

חלק יז:

חלק זה מתייחס למשאבים ורצונו של הקשיש להשתחרר מהמחלקה / מוסד בו הוא שוהה.

MDS – סיכום

למרות התחושה הראשונית שהטופס מסורבל, מורכב מידי, ארוך ומיותר היות וקיימים טפסים דומים בהתאם לתקנים ולנהלים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה, כלי זה יעיל מכלים קודמים מאחר ועל ידי שימוש בכלי זה מתקבל מידע חשוב ומהותי לגבי הכרות עם הדייר ובניית תוכנית טיפול מבחינה רפואית וסוציאלית.

בנוסף, קיומה של שיחת הכרות, בעקבות איסוף המידע,  מעניקה לדייר תחושה אמיתית שלצוות המקצועי חשוב להכיר אותו ושהמידע נאסף בדרך מקצועית ומקיפה.

– שימוש נוסף בכלי זה הינו ביצוע הערכה תקופתית. למרות התחושה שאין צורך בהערכה תקופתית לדייר שהצוות המטפל מכיר זמן רב ושלא תתקבל אינפורמציה שאינה ידועה כבר,  בעת מילוי השאלון ניתן לגלות פרטים חדשים לגבי העבר והווה של הקשיש,  לתחושותיו ביחס לבית האבות, עיסוקיו ומצבו הפיזי ולכן יש חשיבות רבה לחזור ולמלא את ההערכה מספר פעמים במהלך שהותו של הקשיש בבית האבות.