צרבת

צרבת אינה נחשבת למחלה בפני עצמה, אלא למעשה מוגדרת כתסמין למצבים בהם "עולה" תכולת הקיבה החומצית חזרה אל הוושט.

התחושה המתוארת היא צריבה בבית החזה לרוב לאחר ארוחה, אשר  לעיתים מלווה בהקרנה של כאב לאזור הגרון הבטן ואף לחזה. הסימפטום נפוץ למדי ושכיחותו עומדת כיום על כ- 12% מכלל האוכלוסיה.

מדוע צרבת נפוצה יותר בגיל מבוגר?

הושט הוא צינור שרירי המחבר את חלל הפה והלוע לקיבה. בכדי להעביר את האוכל לקיבה שני תהליכים צריכים לקרות, פתיחה של מעין סוגר שנמצא מתחת לסרעפת ומחבר לקיבה (נמצא במצב סגור למעט בעת העברת האוכל) והתכווצות של שריר הושט.

תפקיד הסוגר הוא למעשה כפול, מצד אחד העברת המזון לקיבה ומצד שני מניעה של תכולת הקיבה חזרה לתוך הושט.

כאשר אנו מתבגרים מספר שינויים קורים אשר הופכים את התהליך לפחות יעיל ולפיכך גורמים להחזר התוכן הקיבתי. לדוגמא, הלחץ שקיים בתוך הסוגר נמוך יותר, מיקום הסוגר משתנה, מספר ההתכוציות בוושט יורד, התרוקנות הקיבה איטית יותר, עלולות להיווצר בעיות מבניות שנפוצות יותר בגיל מבוגר ועוד סיבות רבות.

מהן גורמי הסיכון של צרבת?

קיימים מספר מצבים עלולים להעלות את הסיכון לצרבת, לדוגמא:

• עישון
• שתייה מופרזת של אלכוהול
• אכילת מזונות מתובלים מאד אשר מעלים את יצור החומצה בקיבה
• תרופות מסוימות כגון תרופות נגד אלרגיות אשר מורידות את יעילות כיווץ הסוגר
• סכרת אשר ידועה כמאיטה את ריקון הקיבה
• בעיות מבניות אשר משנות את איזון הלחצים בין הושט והקיבה (כגון בקע סרעפתי שהוא מצב בו חלק מהקיבה נמצאת מעל הסרעפת)
• השמנת יתר

מדוע חשוב לאבחן את הסיבה לצרבת בגיל מבוגר?

הסיבות משתנות בהתאם לגיל, וככל שאנו מתבגרים קיים סיכוי גדול יותר כי צרבת תהווה סימן מדאיג למצב מחלתי בדרכי העיכול העליונות כגון מחלת כיב קיבתי, דלקות בושט ואף סימן לממאירויות באזור זה.

כיצד מאבחנים צרבת?

בדרך כלל התחושה המתוארת היא ברורה ביותר, אך כמו שהוזכר חשוב לשלול  שאין מצב יותר חמור "המתחבא" מתחת לתסמין זה.

בדיקות אשר לעיתים מבוצעות באוכלוסיה המבוגרת הן למשל בדיקת האנדוסקופיה, בה מוכנס סיב אופטי (תחת טשטוש) לתוך הושט והקיבה במטרה לבדוק האם קיים ממצא פתולוגי בעל חשיבות, באם נמצא ניתן יהיה בזמן הבדיקה לקחת דגימות.

אפשרות נוספת כוללת שתייה של חומר ניגוד הנקרא בריום, ולאחר מכן ביצוע צילומי רנטגן עוקבים, במטרה לגלות בעיות בבליעה או במבנים של דרכי העיכול העליונות.

מהן אפשריות הטיפול בצרבת? ומדוע חשוב לטפל?

אפשרויות הטיפול תלויות למעשה בסיבה לצרבת. בחלק מהמקרים שינויים באורך החיים כגון הפסקת עישון ושתיית אלכוהול, הימנעות ממאכלים מסוימים, ירידה במשקל ואיזון סכרת יכולות למעשה לפתור את המצב.

לאור העובדה שבחלק גדול מהמצבים התסמין הוא כרוני, יש צורך בשילוב של טיפול תרופתי.
קיימות מספר רב של תרופות, אשר פועלות בדרכים שונות להורדת החומציות:

• תרופות סותרות חומצה כגון טאמס, אשר ניתן לקנות ללא מרשם רופא, אך זמן פעילותם קצר יחסית ובדרך כלל ניתנות למקרים קלים.

• תרופות המורידות יצור חומצה בקיבה לדוגמא אומפרדקס או לוסק. תרופות אלה ניתנות לאחר התייעצות רופא ויש צורך במרשם.

• במקרים בהם הבעיה חמורה יותר או כאשר היא נובעת ממצבים אחרים, יתכן צורך באופציה ניתוחית.

• אי טיפול בצרבת עלול להוביל למצב של דלקת כרונית בושט, מצב זה מעלה את הסיכוי לסרטנים מסוימים ולכן הצורך בטיפול הוא חיוני ביותר.