מה הקשר בין המצב המשפחתי של ההורה לבחירה בין דיור מוגן לבית אבות?
ההחלטה על מסגרת המגורים המתאימה ביותר לאדם מבוגר בגיל הזהב היא הרת גורל, הן עבורו והן עבור בני משפחתו. כדי לקבל אותה בצורה המושכלת ביותר ישנם שיקולים מגוונים שצריכים להיכנס לתוך משוואת הבחירה ולהשפיע עליה. המצב המשפחתי של הקשיש לא תמיד נלקח בחשבון, אולם המציאות היא שבכוחו להגדיר רבות את הבחירה הנכונה עבור האדם המבוגר. על היקף ההשפעה והשיקולים שיש לקחת בחשבון ביחס אליה במאמר הנוכחי.
האם ניתן לומר בוודאות למי מתאים בית אבות? ולמי דיור מוגן?
האמת היא שקשה להעניק תשובה חד משמעית לשאלה למי מתאים דיור מוגן ולמי מתאים בית אבות. לא רק מכיוון שהתשובה לה משתנה ממקרה למקרה על פי מאפייני וצרכי האדם המבוגר, אלא גם כי בתי האבות ומוסדות הדיור אינם מציעים נוסחה חד משמעית. לכל מוסד המיועד לגיל הזהב יש חוקים משלו, המושפעים מגודל המוסד, מספר הדיירים בו, כוח האדם הפועל במקום, רשימת השירותים וכן הלאה.
תנאי המגורים משתנים בכל אחד מהמקרים, עם או בלי קשר לאיכות החיים (שהיא בדרך כלל גבוהה יותר במוסדות לדיור מוגן בהשוואה לבתי אבות). במוסדות דיור מוגן בדרך כלל החדרים יהיו מרווחים יותר, כך שאפשר למצוא לעיתים בקלות חדר פרטי לאדם המבוגר או חדר זוגי, המתאים כאשר בני זוג קשישים עוברים להתגורר יחדיו במוסד. ישנם בתי אבות שגם מציעים חדרים פרטיים, אולם באחוז לא קטן מהם יכולת הבחירה של האדם המבוגר מוגבלת.
האם ההורה חי בגפו או שיש לו/ה בן/ת זוג?
בלא מעט מקרים, יש צורך למצוא מסגרת משותפת לזוג קשישים: כלומר בני זוג המעוניינים או חייבים לעזוב את מסגרת המגורים הפרטית הנוכחית, ושואפים להתגורר יחדיו. כאן עלול להסתתר קושי רציני, הנובע מכך שסבירות לא קטנה שרמות התפקוד של כל אחד מבני הזוג תהיה שונה: למשל קשיש סיעודי וקשישה תשושת נפש, או אפילו מצב בו אחד מבני הזוג הוא עצמאי והאחר לא. לכן הם לא יכולים לשהות על פי הכללים הקיימים כיום באותה מחלקה.
אבל יש גם חדשות טובות וזוגות לא צריכים להתפצל לבית אבות סיעודי או בית אבות לתשושי נפש. היום מוסדות רבים בישראל כן מציעים פתרון מסוים לזוגות בעלי רמות תפקוד שונות. בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן תמצאו מגורים משולבים, כלומר, חלוקה לכמה מחלקות: כל אחת מהן יכולה לארח את בן הזוג בעל אותה רמת תפקוד. למרות שבדרך כלל הזוגות לא יוכלו לשהות באותו חדר, המוסדות המשולבים הם פתרון מצוין מכיוון שהם מאפשרים מפגשים משותפים והעברה של לא מעט שעות יחדיו מדי יום. על אותו עיקרון, מוסדות משולבים מספקים מענה כאשר חלים שינויים ברמות התפקוד של הקשישים.
שאלה של מדיניות ביקורים
כאשר האדם המבוגר עובר למוסד המיועד לבני גילו, אין זה אומר שהוא מנתק קשר עם המשפחה. הם ירצו בוודאי לבקר אותו בתדירות הגבוהה ביותר האפשרית. בהקשר הזה אפשר להצביע על כך שמדיניות הביקורים של מוסדות הדיור המוגן היא לרוב נוקשה פחות מאשר בתי האבות, בעיקר בכל הנוגע למחלקות המיועדות לדיירים העצמאיים יותר. ישנם מוסדות שאף מאפשרים לקשישים בתפקוד גבוה לעזוב את שערי המוסד למשך כמה שעות לצורך סידורים אישיים, התאווררות וכמובן שגם ביקור משפחתי.
המשמעות היא שבמעמד הבחירה של מוסד ייעודי לאדם המבוגר, אפשר לבחון את מדיניות הביקורים של המוסד הנתון ולראות אם היא מתאימה לדרישות של המשפחה. כמובן שבדרך לבחירה הנכונה יש לקחת בחשבון את מספר הילדים והנכדים, מקום המגורים שלהם וכן הלאה. ברור שהביקור של האדם המבוגר נעשה פשוט יותר כאשר פרמטר המרחק אינו משחק תפקידו, וכשהמוסד שבוחרים ממוקם באזור נגיש ככל האפשר.
