כיוון טיפולי חדש במחלת אלצהיימר
מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח השכיחה מאוד באוכלוסיה הקשישה. סימני המחלה יכולים להתחיל להופיע מגיל 65, ומתבטאים בעיקר בהפרעות בזיכרון ובאיבוד אוריינטציה המשפיעים מאוד על חיי החולים ובני משפחתם.
המחקר של מחלת האלצהיימר תופס מקום מרכזי בעולם הנוירוביולוגיה, ובמשך השנים פותחו תיאוריות שונות לגבי הגורמים למחלה וסוגי הטיפול בה. מחקר חדש קובע שאחד הגורמים המרכזיים למחלה הוא שינויים גנטיים בקידוד לחלבון APOE4, אשר גורמים ליצירת משקע במוח המוביל לניוון תאי המוח ולהופעת המחלה.
התיאוריה לגבי המחסור באצטיל כולין
במשך שנים רבות סברו החוקרים כי אחד הגורמים המרכזיים לאלצהיימרהוא המחסור במתווך העצבי אצטיל כולין. אצטיל כולין הוא חומר חשוב מאוד בתהליך העצבי, וירידה ברמתו במוח גורמת לסימנים נוירולוגיים שונים.
מכיוון שבעבר נראה היה שלמחסור באצטיל כולין תפקיד מרכזי במנגנון מחלת האלצהיימר, הותחל טיפול על ידי תרופות הנוגדות את האנזים אצטיל כולין אסטראז שתפקידו לפרק את האצטיל כולין. כתוצאה, רמת האצטיל כולין במוח עולה וסימני האלצהיימרהיו אמורים להיעצר. נסיונות הטיפול האלה לא הראו אפקטים משמעותיים, ולא הצליחו לגרום לעצירת התדרדרות המחלה ולכן החוקרים עברו לכיוונים חשובים.
ניוון תאי העצב על רקע חסר בגלוטמאט
המשך המחקר בנושא האלצהיימר העלה כי מתווך עצבי נוסף הקרוי גלוטמאט קשור גם כן לתהליך הניוון הגורם בסופו של דבר לאלצהיימר. הגלוטמאט הוא אחד הנוירוטרנסמיטורים העיקריים במוח, והוא אחראי להפעלת מסלולים עצביים רבים, ולכן טיפול על ידי איזון רמת הגלוטמאט נוסה על מנת לשפר את הפעילות העצבית ולמנוע את ההתדרדרות. גם נסיונות טיפול אלה העלו חרס, ולמרות הטיפול לא הושג שיפור משמעותי והתדרדרות המצב הנוירולוגי לא נעצרה.
שקיעת עמילואיד במוח
בשנים האחרונות הועלתה סברה שהגורם המרכזי להתנוונות המוח הוא שקיעת משקע שם עמילואיד, אשר מפריעה למעבר האות העצבי וגורמת להסתמנויות השונות של המחלה. תהליך שקיעת העמילואיד הוכח כמשפיע על המצב, אך עם זאת לא היה ידוע מהו הגורם לשקיעת העמילואיד ברקמת המוח.
מחקרים גנטיים שבוצעו העלו קשר בין הגנים לחלבון APOE (אפו ליפופרוטאין E) ובין שקיעת העמילואיד במוח. המחקרים האלה הראו שסוג מסויים של הגנים ל-APOE מעלה את הסיכון לאלצהיימר פי 12, והשינויים הגנטיים האלה משפיעים באופן ישיר על התהליך הפתולוגי הגורם לאלצהיימר.
הקשר בין APOE ואלצהיימר
החלבון APOE הוא חלבון חשוב ביותר שתפקידו לשאת חומרים שומניים, אך מלבד זאת ל-APOE תפקיד משמעותי בהגנה על המוח מפני שקיעת עמילואיד. במאי 2012 פורסם בכתב העת היוקרתי Natureמאמר שהראה קשר בין הגן ל-APOE4 ופגיעה במחסום הדם-מוח.
מחסום הדם-מוח הוא מחסום פיזיולוגי אשר תפקידו למנוע מעבר חומרים רבים אל המוח, והוא מבטיח שלא יגיעו אל המוח חומרים רעילים או חומרים אחרים שעלולים להזיק לו.
על פי המחקר, עכברים אשר עברו מניפולציות גנטיות והוחדרו להם הגנים האנושיים ל- APOE4 סבלו מפגיעה במחסום הדם-מוח ומחדירת חומרים מוגברת על המוח. ככל הנראה, הפגיעה במחסום הדם מוח אפשרה למשקעי העמילואיד ולחומרים נוספים להגיע אל המוח ולגרום לניוון.
תיקון הפגיעה במחסום הדם מוח הוביל לשיפור במצב
כאשר החוקרים טיפלו בעכברים באמצעות תרופות לתיקון הפגיעה במחסום הדם-מוח, נראה שיפור משמעותי במצב. לאחר הטיפול התרופתי מחסום הדם-מוח הפסיק להחדיר חומרים זרים למוח, ותאי העצב הפסיקו להיפגע. יתרה מכך, החוקרים צפו בשיקום של תאי המוח אשר חזרו לתפקד בצורה מסויימת.
מחקר זה העלה את הקשר בין תקינות מחסום הדם-מוח ובין מחלת האלצהיימר, וכיום ממשיכים לחקור את הנושא באמצעות מחקרים קליניים שונים. ייתכן שהגילוי הזה מהווה פריצת דרך בחקר מחלת האלצהיימר, ובזכותו בוחנים כיום החוקרים כיווני טיפול אחרים שיכולים לסייע לעצור את התדרדרות החולים ולהביא לטיפול יעיל במחלה.
