קבלת השמה לבית אבות ממשרד העבודה והרווחה
הפניית קשיש עצמאי או תשוש לבית אבות על ידי לשכת הרווחה ברשות המקומית מתבצעת לפי המדדים המפורטים להלן:
א. המצב הרפואי תפקודי של הזקן – לרבות תלות בפעולות היום יום, מצב רפואי, הצורך בהשגחה ופיקוח רפואי ויכולתו של הקשיש לדאוג לעצמו.
ב. מצבו המשפחתי חברתי של הקשיש – האם יש לקשיש בני משפחה היכולים לעזור לו והאם יש לו קשרים חברתיים עם שכניו והסביבה.
ג. תנאים סביבתיים למחיה – האם סביבת מגוריו של הזקן מתאימה למצבו התפקודי והאם קיימים שירותים תומכים בקהילה היכולים לספק מענה הולם לצרכיו.
ד. גיל הזקן
ה. מצבו הכלכלי של הזקן – עדיפות ניתנת לקשישים שלא מסוגלים לממן באופן פרטי את השהייה בבית האבות.
עקב הצמצומים בתקציב המדינה והקיצוצים התמידיים, קשישים במצב תפקודי עצמאי כמעט ואינם מקבלים השמה לבתי אבות. המצב בפועל הוא שקשישים אשר מסוגלים להסתדר בביתם ולא נשקפת סכנה לחייהם עקב השארותם בביתם, אינם זוכים לקבל השמה לבית אבות.
במידה והמחלקה לשירותים חברתיים החליטה על הפניית הזקן לסידור במעון (הפנייה לבית אבות) יוצעו לו מספר מעונות הפועלים ברשיון בר תוקף בהתאם לקריטריונים הבאים:
א. בית האבות קרוב למקום מגוריו של הקשיש או בני משפחתו.
ב. המבנה החברתי בבית האבות מבחינת מוצא ומעמד חברתי תרבותי מתאים לזקן.
ג. מבנה והשירותים הניתנים בבית האבות מתאימים למצב התפקוד של הזקן.
ד. יש עדיפות לבית אבות משולב – במידה ומופנים שני בני זוג שאחד מהם במצב תפקודי סיעודי.
לאחר הסדרת השתתפות הזקן ובני משפחתו במימון עלות התשלום לבית האבות, ולאחר שביקר הזקן בבית האבות המיועד והביע את הסכמתו לעבור אליו, ממולא טופס "השמה למסגרת" והקשיש יכול לעבור לבית האבות.
יש לציין ששלושת החודשים הראשונים לשהות הקשיש בבית אבות נחשבים כתקופת ניסיון.
מאמרים נוספים:
