תביעת מזונות מההורים? יש דבר כזה

חוק תיקון דיני משפחה (מזונות), 1959 מגדיר את אחריותם הכלכלית של בני המשפחה לסייע בפרנסת קשיש שאיננו יכול לדאוג לצרכיו.

למעשה חוק זה מגדיר כי אחריותו של אדם איננה מסתכמת בדאגה לרווחת ילדיו ואשתו אלא גם לבני משפחה נוספים כמו הוריו והורי אשתו, הורי הוריו ואף הורי אישתו ועוד.
למעשה על פי סעיף 4 בחוק חייבים בן או בת לדאוג להוריהם הקשישים והורי בני זוגם.
להלן הסעיף בשלמותו:

מזונות בין שאר בני-משפחה
4. אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם –
(1) הוריו והורי בן-זוגו;
(2) ילדיו הבגירים ובני-זוגם;
(3) נכדיו;
(4) הורי-הוריו שלו ושל בן-זוגו;
(5) אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.

חובה זו חלה כאשר מתקיימים מספר תנאים.

רק במקרה בו מתקיימים שלושה תנאים יצטרך אדם לספק מזונות לקשיש:

• הוכח כי הוא יכול לספק מזונות אלו רק לאחר שסיפק לעצמו את צרכי קיומו, בן זוגו וילדיו.
• הקשיש איננו יכול לספק לעצמו צרכים אלו ממקור כגון עבודה, נכסים מניבים או כאלו שיכול היה לממש, פדיון חסכונות או כל מקור אחר שברשותו.
• בן המשפחה איננו יכול לקבל מזונות לפי סעיף מזונות בן זוגו או לפי סעיף מזונות לילדיו הקטנים, או מעיזבון, ואיננו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בחוק.

במקרה וירצו הורים לתבוע מזונות מילדיהם הם יצטרכו להוכיח כי נותרו לנתבע די אמצעים כלכליים לתמוך בהם לאחר שדאג לילדיו ואשתו, חובת ההוכחה לכך מוטלת על ההורים ואין בתביעה ללא אפשרות להוכיח זאת אפשרות להתממש.

קשיש אשר זכאי לקצבת ביטוח לאומי או מקבל פנסיה מגוף אחר יכול לתבוע מזונות מילדיו ובלבד שהצליח להוכיח כי סכום קצבתו איננה מספיקה לו לקיומו.
למעשה חיקוק זה מגיע במקורו מהמשפט העברי ומבוסס על עקרונות החסד והחמלה, הרעיון אשר עומד מאחורי חיקוק החוק הוא כי אדם איננו יכול להזניח ולשכוח את הוריו הקשישים וחסרי הישע.

מה במקרה שהתובע התנהג לנתבע באופן מחפיר?

בית המשפט יכול לדחות או לצמצם בקשה למזונות להוריו או הורי אשתו בגין והוכח כי התובע התנהג במשך השנים בצורה פוגענית הן בהיבט הפיסי וכמובן בהיבט הנפשי כלפי הנתבע.

סכום המזונות לקשיש

סכום המזונות ודרך תשלומם ייקבע ע"י בית המשפט לענייני משפחה שהינו הסמכות הבלעדית לדון בעניינים אלו, בית המשפט בוחן את נסיבותיה של התביעה, את צרכיו של הקשיש התובע ויכולתו הכלכלית של הנתבע או הנתבעים.

חיובו של אדם בדבר הוצאות להורים במעון.

מזונות להורים במעונות במצב סיעודי ותשושי נפש– במקרה והקשיש איננו יכול לממן אשפוז במעון סיעודי או לתשושי נפש ונכסיו אינם יכולים לאפשר את מימון  האישפוז, ידרשו ילדיו הבגירים מתוקף חוק תיקון דיני משפחה (מזונות), 1959 להשתתפות בהוצאות האשפוז וזאת כמובן על פי יכולתם הכלכלית.

משרד הבריאות קובע בקובץ נהליו את גובה ההשתתפות הנדרשת וכן כי במקרה של בנים סרבני שיתוף פעולה יש לנקוט נגדם צעדים והליכים הקבועים בחוק. להרחבה בנושא זה: מימון בית אבות סיעודי

מזונות להורים במעונות לזקנים עצמאיים ולתשושים– במידה ולקשיש אין אפשרויות כלכליות לשם אשפוזו במעון תופנה דרישה לכל ילדיו להשתתף בעלות אשפוזו מתוקף חוק תיקון דיני משפחה (מזונות), 1959 ,כאשר ההשתתפות תיעשה עד לסך עלות המגורים בבית-האבות. להרחבה בנושא זה – מימון בית אבות

תביעת מזונות קשיש על-ידי המדינה

תביעת מזונות הורים ע"י הקשיש עצמו הינו הליך נדיר מאד במדינת ישראל. המקרה הנפוץ הינו תביעה של המדינה בשמו של הקשיש כנגד ילדיו.

המדינה באמצעות שר הרווחה או שרותי חברתיים של רשות מקומית רשאים לתבוע מזונות בשמו של הקשיש בהסכמתו וגם במקרים מסוימים ללא הסכמתו, השימוש באפשרות אלו נעשה על פי רוב במקרים בהם הושם קשיש בבית אבות וקיים צורך להשתתפות בהוצאות אשפוזו במוסד.

משרדי הבריאות ומשרד הרווחה יכולים להגיש תביעת מזונות נגד ילדיו של הקשיש בשם ההורה, ולתבוע מהם תשלומים עבור האשפוז במוסד והוצאות רפואיות אחרות.