מד צעדים ופעילות ספורטיבית
רופאים רבים ממליצים לכל אדם ללכת כ-10,000 צעדים ביום, ולמרות שנראה כאילו מדובר בכמות גדולה ואקראית, מדובר במספר משוער שנקבע על פי חישוב מספר הצעדים שניתן לבצע במסגרת הליכה שנמשכת 30 דקות עד חצי שעה, כמות הזמן המומלצת להליכה בכל יום.
המלצת הרופאים לפעול כך, נובעת ממחקרים רבים שהוכיחו כי פעילות ספורטיבית בכלל, והליכה בפרט, הינם הכרחיים לבריאות תקינה, ואפילו, יעילים להרזיה, שיפור מצב הרוח, חיזוק המערכת החיסונית ועוד.
בכדי לסייע לכל אחד מאיתנו למנות 10,000 צעדים, ניתן לעשות שימוש ב"מד צעדים" (Pedometer), מכשיר אלקטרוני נייד, המוצמד לירכיו של האדם, וסופר צעדים על פי זיהוי תנועה של הירכיים.
אם בעבר, מכשירי הפדומטר כללו מטוטלת קטנה שכל תנועה שלה נחשבה כצעד, הרי שכיום, מכיל המכשיר חיישנים זעירים, המזהים תנועה של הגוף שנחשבת כהליכה. בזכות חיישנים אלו ניתן להצמיד את המכשיר אל חגורת המותניים, המכנס, בתוך שקית או תיק גב.
מד צעדים מעודד פעילות גופנית
השימוש הנפוץ בפדומטר, גרם לאנשים רבים לתהות, האם אכן, הוא גורם לאנשים המחזיקים בו להתעמל יותר ולפעול יותר למען עצמם? או שמא מדובר באביזר שאינו משפיע על רמת המוטיבציה של הצועד? על מנת לענות על שאלות אלו, נערכו בארצות הברית מספר מחקרים.
באחד המחקרים בשנת 2005, נבחנו נשים, אשר חולקו לקבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. קבוצת המחקר החזיקה ברשותה מד צעדים, והמליצה להם ללכת 10,000 צעדים בכל יום, גם לקבוצה השנייה ניתן מד צעדים, אך בשונה מהקבוצה הראשונה, מד צעדים זה היה אטום ולא ניתן היה לבדוק את שכתוב בו – גם לקבוצה השנייה הומלץ לצאת לטיול של חצי שעה לפחות.
על פי ממצאי המחקר, הקבוצה הראשונה צעדה בממוצע 10,000 צעדים, בעוד קבוצת הביקורת צעדה כמעט 20% פחות, הבדל של קילומטר ביום, כ-2000 צעדים. גם בימים בהם הקבוצה הראשונה לא הצליחה להגיע ליעד המבוקש, וצעדה רק כ-7,800 צעדים, נמצא עדיין כי קבוצת הביקורת צעדה כמעט 30% פחות.
השפעת מד הצעדים הייתה כה חזקה עד כי גם לאחר סיום המחקר, המשיכו חברי הקבוצה הראשונה לצעוד, יותר מאשר הייתה צועדת לפני המחקר, בעוד בקבוצת הביקורת לא ניכר שינוי.
במחקר מוקדם יותר, שנערך בשנת 2004 באוניברסיטת מינסוטה, התקבלו ממצאים דומים, שהוכיחו כי שימוש במד צעדים, מגדיל את זמן ההליכה ב30%.
פעילות גופנית בקרב קשישים
אחד הטענות העיקריות נגד החלטת משרד הבריאות האמריקאי להמליץ על הליכה של 10,000 צעדים ביום, היא שמדובר ביעד אוניברסאלי, אשר אינו רלוונטי לילדים, אנשים מבוגרים או אנשים הסובלים מקשיי ניידות.
על מנת לבחון את ההשפעה שיש למד צעדים על פעילותם הגופנית של בני גיל הזהב, נעשה מחקר נוסף על ידי החוקרים Dina Bravata ו- Sundaram Vandana מאוניברסיטת סטנפורד. במחקר זה, רצו החוקרים לבדוק את היעילות של מד הצעדים ויכולתו לשנות את קצב ורמת הפעילות הגופנית בקרב קשישים, כשידעו כי תוצאות המחקר ישפיעו על המלצות מומחי הבריאות השונים.
כמו כן, למחקר הייתה מטרה משנית, והיא להעריך את השפעת השימוש במד צעדים, על מצבם הבריאותי של הקשישים (כולל משקל לא תקין, סוכרת, שומנים בדם, לחץ דם, כולסטרול ועוד) ולהעריך את היחס בין מספר הצעדים הנחוץ ובין התוצאות הבריאותיות הרצויות.
על פי תוצאות המחקר שנמשך כשנה וחצי, נמצא כי קשישים אשר החזיקו במד צעדים, הגבירו באופן משמעותי את הפעילות הגופנית שלהם (ב- 26.9%), כמו כן, נמצא כי התרחשה ירידה משמעותית במסת הגוף של המשתתפים וברמת לחץ הדם הסיסטולי.
מסקנות המחקר, אשר תאמו את ההשערה המקורית, מראות כי השימוש במד צעדים קשור לעלייה משמעותיות בקצב וכמות הפעילות הגופנית, ולירידה משמעותית במדד מסת הגוף ולחץ הדם. האם שינויים אלה, עמידים גם לטווח? עדיין לא נמצאה לכך תשובה.
