טיפול פליאטיבי
כאשר אנו חולים במחלה, הרצון המיידי שלנו הוא להירפא ממנה ולשוב לאיתננו. ברוב המקרים, זהו אכן המצב: כעבור מספר ימים, שבועות או חודשים, אנחנו מגיעים אל הנחלה, וחוזרים לשגרת חיינו.
אולם, לא פעם האדם חולה במחלה ממנה אין מנוס- וכשברור שלא ניתן להירפא מהמחלה וכידוע המתת חסד אינה נהוגה בישראל, אזי קיים הצורך להקל ככל האפשר על התסמינים שלה הופך למרכזי ביותר.
טיפול פליאטיבי מתייחס למצבים מסוג זה בדיוק, והוא משמש מוצא עיקרי במחלות להן לא יכולה הרפואה המודרנית. עדיין, אין להטיל ולו צל של ספק בחשיבות של הקלת סבלו של המטופל ושיפור איכות חייו, אשר מושגים באמצעות הטיפולים הפליאטיבים.
המשמעות של טיפול פליאטיבי
טיפול פליאטיבי קיבל את ההגדרה שלו מארגון הבריאות העולמי. לפיה, המדובר הוא בגישה טיפולית כוללנית שנועדה לסייע לחולים במחלות סופניות או חשוכות מרפא בשיפור איכות חייהם (למשל, חולי אלצהיימר, דמנציה וכדומה), מתוך הבנה ברורה כי הקלת הסבל מהווה הצעד המשמעותי בדרך להשגת מטרה זו.
חשוב להדגיש כי המונח מתייחס לעיתים גם למצבים בהם המרפא הוא אפשרי- כל עוד המטרה של הטיפול היא לסייע קודם כל בהקלת הסימפטומים, ולא לרפא את המחלה. הדוגמא העיקרית לטיפול פליאטיבי היא טיפול הוספיס, אשר ניתן בחודשים האחרונים של החיים, כשהמוות כבר אורב מעבר לפינה באופן ודאי.
טיפולים פליאטיביים: ההיסטוריה
רופאה בריטית בשם סיסלי סונדרס נחשבת לחלוצת הטיפולים הפליאטיביים. מאז ועד היום, הגישה התפתחה באופן מעורר התפעלות, כך שניתן למצוא כיום התמחויות שונות ברפואה המתרכזות בנושא זה. גישה זו נחשבת לגישה מקצועית רב תחומית, אשר רופאים או אנשי צוות לומדים עליה באופן שיטתי.
מלבד זאת, כמעט בכל בית חולים או מרפאה מערבית כיום ניתן למצוא שורה של טיפולים פליאטיביים, הניתנים בדרך כלל במקרים של סבל קיצוני.
טיפול פליאטיבי – טיפול בנפש
בדרך כלל, המשימה העיקרית של כל רופא המתמחה בטיפולים פליאטיביים היא להתאים את הטיפול התרופתי לסימפטומים השונים, כשגם סמים רפואיים אפשריים בהחלט. עדיין, לא פעם מגלים הרופאים כי התאמה זו אינה מספיקה כדי לשפר את איכות חייו של המטופל באופן הרצוי.
מטופלים במחלות קשות סובלים לרוב גם מקשיים חברתיים או פסיכולוגיים. לכן, לצד הטיפול התרופתי, נוצר צורך באישי מקצוע מסוג אחר לגמרי. כמרים, פסיכולוגיים או מטפלים אלטרנטיביים עשויים לקחת על עצמם את התפקיד הזה.. בדרך כלל, זהו גם ההבדל בין טיפול פליאטיבי יעיל לאורך זמן, לטיפול נקודתי שבטווח הרחב רק מחולל נזק.
המצבים המצריכים טיפול פליאטיבי
טיפול פליאטיבי ניתן במקרים רבים כתגובה לתופעות הלוואי של טיפול רפואי כלשהו. למשל, כאשר חולה סרטן חווה בחילות ותופעות לוואי אחרות עקב הקרינות וטיפולי כימותרפיה, ניתן לו טיפול פליאטיבי להקלה על סימפטומים אלה.
באשר למחלות אשר כוללות תסמינים בהם יש צורך בטיפול מסוג זה- ניתן להזכיר, מלבד מחלת סרטן, גם מחלות שמקורן במערכת העצבים, מחלות לב וריאות חמורות ועוד. חלק מרכזי בענף טיפולים זה מתמקד בילדים, תוך התחשבות ברגישות היחסית של גופם.
המתנגדים לטיפולים
נושא הטיפולים הפליאטיביים מעורר לא פעם מחלוקת בקרב רופאים. לא מעט גורמים בענף זה סבורים כי כאשר הרופאים מתמקדים בהקלת הסימפטומים, הדבר בא על חשבון המשימה העיקרית של הרופא: סיוע בריפויו של החולה.
מעבר לכך, קיים חשש לא מבוטל כי טיפולים מסוג זה עלולים להביא להתמכרות אצל החולים: כאשר הפיתרון לסבל זמין בצורה של כדור, למשל, הרצון יהיה לצרוך אותו עוד ועוד (רעיון המבוטא באופן ברור בסדרת הטלוויזיה "האוס").
היבט נוסף: חלק מהטיפולים הפליאטיביים כוללים בעצמם תופעות לוואי, אשר יחד עם ההקלה בהתמודדות עם הסימפטומים יוצרים למעשה תסמינים חדשים.
