גלאוקומה

גלאוקומה (בעברית- ברקית), הינה שם לפגיעה בעלת מאפיינים ספציפים בעצב הראייה. גלאוקומה נגרמת כתוצאה מעלייה בלחץ התוך עיני. בתוך כדור העין, ישנו נוזל תוך עיני שתפקידו להזין את תכולת העין וכן לשמור על לחץ תוך עיני.

כאשר ישנה בעיה בניקוז הנוזל התוך עיני (הבעיה המאפיינת את מחלת הגלאוקומה), הלחץ התוך עיני מתגבר. כאשר האחרון מגיע לרמה גבוהה מידי, לחץ מופעל על קולטני ועצב הראיה הממוקמים בקרנית העין. הלחץ העיני הנחשב לנורמלי הינו בטווח של בין 10-22 מילימטר כספית.

כתוצאה מהלחץ המצטבר, שדה הראיה מצטמצם לאיטו, עד למצב של עיוורון בלתי הפיך מוחלט. גלאוקומה הינו תהליך כרוני ומתפתח. יש להבין מהשלב הראשון כי אין תרופת קסם שתרפה את המחלה, רק תעכב את ההתפתחות שלה.

הערכות החוקרים הן כי שכיחות המחלה הינה 3% בקרב האוכלוסיה הבוגרת. לרוב, גלאוקומה מתרחשת בשתי העיניים, אך לא בהכרח באותו הזמן ובאותו קצב הדרדרות בראייה. לרוב, תסמיני המחלה מתפתחים באיטיות, כך שבעת האבחנה, ישנו כבר נזק לעצב הראייה. תסמיני המחלה כוללים ראייה מעורפלת, קשיים בראייה היקפית, מראה עיגולים בוהקים מסביב לחפצים וכן קושי בהתמקדות על חפצים מסויימים. עם הזמן, נגרם עיוורון מוחלט.

גורמי הסיכון לגלאוקומה

גורם הסיכון העיקרי הוא לחץ תוך עיני גבוה. בנוסף, יש לציין כי גיל מעל 40 שנה, יתר לחץ-דם, סכרת, היסטוריה של ניתוחי עיניים קודמים או פציעות עין קודמות, מוצא אפריקאי, היסטוריה משפחתית של גלאוקומה וכן קוצר ראייה הינם גורמי סיכון נוספים.

את מחלת הגלאוקומה ניתן לחלק לסוגים. החלוקה מתבססת על מהות בעיית ניקוז הנוזל התוך עיני. באופן טבעי, הנוזל התוך עיני מנוקז בזווית העין (זווית הנוצרת בנקודת המפגש של שכבת הלובן והקרנית).

במידה והנוזל מצטבר כתוצאה מחסימה בזווית העין, מדובר בגלאוקומה מסוג "סגורת זווית". במידה ואין בעיה בניקוז בזוית העין, אלא יש עודף ייצור של נוזל, מדובר בגלאוקומה מסוג "פתוחת זווית". ישנה משמעות טיפולית להבדלים בין הסוגים.

אבחון

פעמים רבות, המחלה מאובחנת לא בגלל שהחולה מתלונן על בעיות ראיה, אלא כתוצאה מבדיקות ראייה שגרתיות, כגון אצל אופטיקאי או רופא עיניים. בדיקות שנערכות בחשד לגלאוקומה כוללות מדידת לחץ תוך עיני, בדיקת שינויים מבניים בעין ומדידת זווית העין, וכן בדיקה של עצב הראייה עצמו.

בבדיקת עצב הראיה, יבדקו שינויים מבניים לעצב, וכן שינויים בכלי הדם המזינים אותו. שינויים באברונים נוספים בתוך העין נבדקים גם כן. בנוסף למצויין לעיל, תערכנה בדיקות של שדה הראייה עצמו. בדיקות שדה הראייה התקופתיות ישמשו מדד להתפתחות המחלה עם הזמן.

טיפול

לטיפול בגלאוקומה סגורת זווית נדרשת לרוב התערבות ניתוחית, בעוד לטיפול בגלאוקומה פתוחת זווית נדרש לרוב רק טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי בגלאוקומה מנסה לשפר את ניקוז הנוזל התוך עיני וכן הורדת הלחץ התוך עיני.

הטיפול הניתוחי כולל שימוש בלייזר, המנסה לייצר רקמה צלקתית התורמת לניקוז הנוזל ולעיתים מסלול ניקוז חדש לנוזל התוך-עיני, והן שיטות ניתוחיות מסורתיות יותר. בשיטות מסוג זה, פתיחה פיזית של חסימה או הגדלת הזווית של העין תפתור את בעיית הניקוז.

לכל שיטה ניתוחית או תרופתית יש את יתרונות וכן חסרונות יחסיים שלה. נכון שלא ניתן למנוע את המחלה לחלוטין, אך בהחלט אפשר לשלוט בקצב ההתפתחות שלה. בדיקות ראייה תקופתיות אצל רופא עיניים חיוניות לשמירה על ראייה תקינה.

זכויות לסובלים מגלאוקומה

למרות שגלאוקומה נחשבת למחלת עיניים נפוצה היא משפיעה על איכות החיים של הסובלים ממנה ולכן מגיעות לחולי גלאוקומה זכויות רפואיות אשר מסייעות להן להתנהל במהלך היום יום. למי שסובל מגלאוקומה מומלץ לבדוק מהן הזכויות שמגיעות לו על מנת לשפר משמעותית