דמנציה וסקולרית
דמנציה היא שם לקבוצה של מחלות המאופיינות בפגיעה בכישורים קוגניטיביים בעקבות מחלה או נגע מוחי (ביניהן דמנציה וסקולרית, דמנציה עם גופיפי לואי ודמנציה פרונטו טמפורלית) הגורם השכיח ביותר לדמנציה הוא מחלת אלצהיימר. הסוג השני בשכיחותו, שאחראי ל-15%-20% ממקרי הדמנציה, הוא דמנציה וסקולרית – שנגרמת כתוצאה מנזק לכלי דם המובילים חמצן אל המוח. בקרב בני 65 ומעלה, כ-1.5% חולים בדמנציה וסקולרית.
גורמי סיכון לדמנציה וסקולרית
דמנציה וסקולרית נגרמת בעקבות ארוע מוחי (שבץ) או בעקבות אוטמים בעורקים המובילים דם אל המוח, באזורי הרקות, המצח, התלמוס או גרעיני הבסיס. כיוון שמדובר בכשל במערכת הדם, גורמי הסיכון לדמנציה מסוג זה הם אותם גורמי סיכון להפרעות אחרות במערכת הלב וכלי הדם:
כל הגורמים הללו ניתנים במידת מה לשליטתנו, מה שאומר שניתן להקטין את הסיכויים לחלות בדמנציה וסקולרית באמצעות שמירה על אורח חיים בריא: צריכת מזונות מגוונים ודלי שומן, הקפדה על פעילות ספורטיביתקבועה, לפחות פעמיים בשבוע, והימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול.
סימפטומים של דמנציה וסקולרית
הסימפטומים של המחלה דומים לסימפטומים של מחלות דמנטיות אחרות וכוללים פגיעה ביכולות קוגנטיביות, בין היתר: פגיעה בזכרון- במיוחד בזכרונות המאוחרים, קשיי התמצאות בזמן ובמרחב, קושי ללמוד דברים חדשים, קושי בתכנון ובפעולות מורכבות, פגיעה ביכולות הפקת והבנת שפה.
כיוון שדמנציה וסקולרית נגרמת מפגיעה בכלי דם מסוימים, לעתים נפגע רק אזור מסוים במוח, או מספר אזורים קרובים. לכן הסימפטומים תלויים באזור שנפגע. למשל ייתכן שייפגע האזור האחראי לשפה בחלק השמאלי של המוח, ולכן תהיה חוסר יכולת ליצור משפטים ולדבר בצורה ברורה ובעלת משמעות.
ייתכן שייפגע האזור האחראי לזכרון בהיפוקמפוס ולכן תהיה פגיעה קשה בזכרון של פריטי מידע, שמות וכו'. ייתכן שייפגעו כלי הדם הקטנים במוח, מה שיוביל לנוקשות מחשבתית ולאיטיות. פגיעה בכלי דם בחלק הקדמי של המוח תוביל לשינויים התנהגותיים כמו התפרצויות זעם, אימפולסיביות וחוסר ביקורת עצמית.
מה שייחודי לדמנציה וסקולרית, לעומת דמנציות אחרות, הוא שהפגיעה נעשית בקפיצות ולא בהידרדרות הדרגתית. לאחר ארוע מוחייש ירידה חדה ביכולת הקוגנטיבית, אך היא יכולה להשתפר עם הזמן, עד לארוע המוחי הבא. אז שוב תהיה ירידה משמעותית בקוגניציה, שתביא את החולה למצב חמור אף יותר מלאחר הארוע הראשון. עם כל ארוע מוחי תחול הידרדרות נוספת במצבו.
אבחון וטיפול
את הפגיעה בכלי הדם למוח אפשר לאבחן כיום בצורה מהימנה באמצעות סריקות מוחיות- סריקת CT או סריקת MRIשהיא המדוייקת ביותר. מרגע שאובחנה המחלה יש להביא בחשבון הידרדרות שתימשך על פני שנים, עד למצב שבו האדם יתקשה לבצע את הפעולות הפשוטות ביותר ויהפוך לאדם סיעודי.
בשלבים המתקדמים של המחלה כמעט תמיד נחוץ מטפל צמוד או שהייה במוסד סיעודי, והמשפחה צריכה להיות מוכנה לכך.
הטיפול הוא בעיקר טיפול תרופתי – בדרך כלל תרופות המגבירות את פעילות האצטיל כולין במוח, מוליך עצבי שקשור ליכולות הזכרון והלמידה. לעתים ניתנות גם תרופות לטיפול במערכת הדם. אם יש תופעות נפשיות כמו דיכאון, אימפולסיביות או חרדה, ניתנות תרופות פסיכיאטריות מתאימות.
טיפול בסנוזלן – הוא טיפול שנועד להגביר את הפעילות הקוגנטיבית והחושית על ידי שהייה בחדר מרגיע, המכיל גירויים חושיים רבים, בנוכחות מטפל. המטופל הוא שקובע את מהלך הטיפול, כלומר הוא בוחר בגירויים שמושכים אותו ובצורה כזו הופך יותר אקטיבי. הדבר תורם לחידוד החושים, להפגת מתחים ולהפחתת דכאון בקרב חולים דמנטיים. בארץ כ-300 מרכזי טיפול בסנוזלן.
אולי יעניין אותך גם:
כך אפשר להפוך את החיים עם חולי דמנציה ואלצהיימר לאיכותיים יותר
