קושי בשליפת מילים

כחלק מתהליך ההזדקנות, חלה ירידה קוגניטיבית הניכרת בכל תחומי החיים. חלק מקושי זה מקורו בקושי בשליפת מילים או שיום. בעיה זו אינה מצביעה בהכרח על התפתחות אלצהיימר או דמנציה אחרת, למרות שהיא יכולה לפגום בביטחון העצמי של הקשיש. הקשיש אשר מודע לקושי זה ולירידה הניכרת באיכות משפטיו ובזיכרון הפגום, מתקשה לקבל תהליכים אלו כחלק מתהליך הזקנה הטבעי.
קשישים משכילים אשר להם אוצר מילים גדול, יצליחו ברוב המקרים לשלוף מזיכרונם מילים וביטויים נדירים יותר, אולם יחוו קושי כלשהו בחיפוש אחר מילה או ביטוי זה. אוצר המילים הרב, יכול פעמים רבות, לחפות על הקושי בשליפת מילים, מכיוון שהאלטרנטיבות האפשריות רבות יותר.

החשש מהזדקנות המוח, לא לוקחת בחשבון כי יש גם יתרונות למוח המבוגר ולניסיון החיים אשר נרכש במשך כל החיים, ושלא כמו שחשבו בעבר, גם בתקופת זקנה נוצרים תאים חדשים בסיטואציות בהן מפעילים את המוח.

מהו הקושי בשליפת מילים?

תהליך הזקנה טומן בחובו גם ירידה קוגניטיבית, כמו גם בעיות רפואיות ומחלות חדשות. הגדרת זקנה ובעיותיה הנלוות יחלו בגיל 65, אולם הירידה הניכרת בתחום השפה מתרחשת רק מגיל 70 או 75. למרות שעל פי המחקרים השונים, הקושי מתחיל בגיל מאוחר, גיל הזהב, על פי רוב האדם ירגיש בקושי זמן ניכר לפני כן, בדרך כלל על רקע שכחה של שמות אנשים.

למרות שקושי זה מעיב ומפריע לאיכות החיים, הוא יופיע במינונים נמוכים ולפעמים אף בלתי מורגשים לקהל השומעים. הקושי בשליפת המילים באופן מהיר וקצבי אשר יתרום לדיבור רצוף, קשור לאיטיות התנועה והמחשבה אשר אופייניות לגיל המבוגר.

אלצהיימר נתפס בעיני זקנים רבים כמחלה חשוכת מרפא, אשר מהווה סיום עגום לחיים. הקושי בשליפת מילים לא מרמז על תחילתה של אלצהיימר, כפי שפוחדים קשישים רבים, אלא הוא מהווה חלק מהתהליך הטבעי של הזקנה. הקושי בשליפת מילים יתלווה לרצון לתקן את הטעות.

מחקרים הראו כי קשישים, אשר זמן השליפה שלהם ארוך, ירצו להשתמש במילה אחרת אשר "צצה" בראשם. לאחר שיוכלו לשלוף את המילה הנכונה, הם יתקנו את עצמם ואת מבנה המשפט המקורי.

דרכים לשמור על הזיכרון

טכניקות שונות התפתחו על מנת לנסות לשמר את הזיכרון האנושי. קשישים רבים, לא נכנעים לתכתיבים וממשיכים בעבודתם כאנשי רוח וספר, וממשיכים להרצות בפני קהלים גדולים גם לאחר גיל 70. טכניקה ידועה, אשר נעשה בה שימוש רב היא השימוש בהקשר.

הזיכרון היעיל ביותר הוא זיכרון של סיטואציות והקשרים. הקשישים מרגילים את עצמם לזכור ולדבר על נושאים שונים בתוך קונטקסט מסוים. כמו למשל זכירת שמות אנשים אשר משויכים לפרצופים מסוימים.

מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין שמירת הזיכרון הקיים ואימון קוגניטיבי ופיזי. אתגרים מנטאליים, אשר יעוררו חשיבה עמוקה ודיון בנושאים אשר מעוררים מחלוקות יכולים לסייע בשמירה על הכישורים המנטאליים בכל גיל. אתגרים אלו יכולים לכלול פתירת תשבצים, קריאה ושיחה מעמיקה עם חברים.

כמו כן, פעילות ספורטיבית, אשר נעשית נדירה יותר בגיל המבוגר חיונית אף היא. פעילות גופנית מזרימה דם וחמצן למרכז הזיכרון ומשפרת את הזיכרון. הפעילות הגופנית המומלצת היא הליכה של 30 דקות ביום.

דרג מאמר זה