אנורקסיה בקשישים

ככל שאדם מתבגר, גופו עובר שינויים פיזיולוגיים, והוא הופך להיות פחות פעיל. הרכב גופו עובר שינויים של עלייה בשיעור השומן וירידה במסת שריר. הגוף מגיב בדרך כלל לירידה בצריכת אנרגיה, עם רצון לפחות קלוריות.

מצב זה, אם אינו זוכה לתשומת לב, עלול להוביל לאנורקסיה בקרב קשישים. תסמונת זו קשורה עם תת תזונה וירידה משמעותית במשקל שאינה מתוכננת (כמו במקרים ידועים של אנורקסיה בקרב מתבגרים).

הגורמים הם פתולוגיים, פסיכולוגיים וסוציו-ביולוגיים כגון דיכאון, אובדן מערכות חברתיות, מחלה כרונית וצריכת תרופות, המגבירים את הסיכון לתוצאה של אנורקסיה ותת תזונה.

הגורמים לאנורקסיה בקשישים

מצב זה מתרחש כתוצאה מצריכת תזונה עתירת חלבון אנרגיה, ארוחות קטנות יותר, אכילה איטית, פחות שתייה, ופחות חטיפים בין הארוחות. כל אלו תורמים להפחתת צריכת הקלוריות היומית. ירידה בפעילות והפחתה בהוצאת האנרגיה לאורך הזמן פירושה צורך בפחות קלוריות לשמירת משקל הגוף. כל גורם המשפיע על הרגלי אכילה פוגם באיזון המשקל ומוביל להפחתה משמעותית במשקל או לירידה מסוכנת במדד מסת הגוף (BMI) ותת תזונה.

גורמים רפואיים לאנורקסיה בהזדקנות

גורמים אלו הם מחלות פיזיות שונות וטיפולים מתישים המדכאים את התיאבון או גורמים לבעיות המפריעות לאכילה. מצבים כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), מחלת פרקינסון, ודלקת מפרקים פוגעים באנשים מבוגרים ומתבטאים בהפרעות עיכול או בעיות ספיגה התורמות לירידה בצריכת מזון וירידה שאינה מכוונת במשקל.

מבוגרים שנפגעו ממחלת דמנציה או אלצהיימר, למשל, עלולים לחוות אובדן תיאבון או שהם שוכחים לאכול. גם הזדקנות הגוף משפיעה באופן פיזיולוגי ובשינויים פתולוגיים המעכבים את הרצון ליהנות ממזון.

תפיסה חושית של מזון

טעם, ריח, ראייה ומרקם הם רכיבים חיוניים להנאה ממזון. פגיעה בחוש הריח והטעם גורמת להפחתת התשוקה לאכילה ופחות מעורבות חיובית עם מזון עד לנקודה בה קשישים עשויים אף להטיל ספק בצורך האכילה. לקויים בחוש הטעם והריח עשויים לנבוע ממחלה כרונית, או שימוש בתרופות.

מחקרים מוכיחים כי מבוגרים מתקשים לזהות תערובות טעם ואינם מבחינים בין טעמים מתוקים, מלוחים או מרים. תרופות מסוימות עשויות להפחית את תפקוד בלוטות הטעם וגם הפחתה בחוש הריח מובילה לפחות התעניינות באוכל, המובילה לירידה באכילה.

בעיות לעיסה, בליעה, ובעיות בריאות הפה והשיניים. בעיות אלו מקשות על הלעיסה וגורמות למבוגרים להגביל את בחירות מזונותיהם ובכך מפחיתים את האנרגיה. בעיות אלו נובעות ממחלת חניכיים חמורה, בעיית החזר וושטי, בעיות שיניים, שבץ, כאבים, עייפות, יובש בפה, בלבול, מחלות במערכת העיכול ומחלה נוירולוגית. מצב זה יכול להיות מטופל באמצעות טיפול במצב הרפואי הבסיסי.

גורמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. בדידות קשישים עשויה להתבטא בחוסר יכולת לרכוש מזון או להכין ארוחות, והם מאבדים את המוטיבציה לאכול. הם משייכים בדרך כלל ארוחות לחברה, שיחה ואווירה נעימה, שאינן זמינים תמיד. אובדן המגעים החברתיים משפיע באופן משמעותי על מצב התזונה.

מניעת אנורקסיה בקשישים

שימוש בתוספי תזונה מסייע להשבת תחושת הטעם במזון ומסייעת להתמודדות עם ירידה במשקל הקשורה לגיל. שיטה נוספת היא הוספת טעמים טבעיים למזונות רגילים. אחד המחקרים הוכיח כי שיפור הטעמים מגביר את צריכת המזון בקרב מבוגרים.

מזון המוגש עם ניחוחות נעימים, כגון לחם טרי, מסייעים לשיפור התיאבון. בנוסף, מבוגרים מוצאים מזון מושך יותר אם הוא מוגש בתצוגה מוכרת, כלומר אינו מרוסק ומעורבב. מבוגרים סיעודיים החייבים בהגבלות תזונה כגון הימנעות משומן, סוכר, ונתרן אוכלים ארוחות תפלות יותר, ולכן יש להקפיד יותר על תכנון ארוחותיהם בשיטות מעניינות ויצירתיות על מנת למנוע איבוד משקל, תת תזונה או אנורקסיה.

טיפול באנורקסיה בקשישים

בהתאם לחומרת המצב והתסמינים, יש לפתח תכנית טיפול לתת תזונה. הרופא מבצע הערכה מפורטת לקביעת הגורם לתת תזונה ושלילת מצבים רפואיים נלווים. הטיפול מתבצע על ידי צוות רב תחומי הכולל רופא, אחות, תזונאית ומומחי בריאות נוספים בהתאם לצורך, כגון פתולוג דיבור לחקר בעיות בליעה, ופסיכולוג אם קיים חשש לדיכאון.

ללא קשר לתוצאות האבחון או הגורמים לתת תזונה, יש לפתח תכנית טיפול רפואי, צריכת תוספי תזונה או אף שימוש בצינור האכלה. אנשים מבוגרים מקובעים על הרגלי האכילה שלהם ועשויים להתקשות להסכים לשנות את שגרת חייהם, לכן הטיפול צריך לשקול את הרגלי האכילה הנוכחיים והעדפותיהם בעת פיתוח תכנית הטיפול. עליהם להישקל אחת לשבוע עד להתייצבות או שיפור המשקל. תכנית הטיפול צריכה להתאים לשינויים במצב המטופל ולכלול בעת הצורך התערבויות חדשות על מנת לשקף מטרות טיפול חדשות.