אוסטאוארטריטיס
אוסטאוארטריטיס הינה דלקת מפרקים הפוגעת בסחוסים בצורה כרונית. בדרך כלל, שכיחותה תעלה ביחס ישיר לגיל, או לאחר טראומה או פציעה במפרק. האבחון הדפיניטיבי ייעשה על פי צילומי רנטגן, בהם ייראו סימני שחיקה.
שחיקת הסחוס, תוביל לפגיעה בגמישות ולהצטברות נוזלים דלקתיים. אוסטאוארטריטיס תופיע בדרך כלל במפרקים בהם העומסים הם הכבדים ביותר, כמו למשל מפרק הברך, הכתף, הקרסול והירך.
באוסטאוארטריטיס אין סיכון למעורבות של איברים סמוכים, בדומה למחלות מפרקים אחרות. עם זאת, המפרק המעורב, עלול להתנוון עד כדי חוסר יכולת תפקוד ודפורמציות מבניות. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים בעלות משקל יתר וסיפור משפחתי ותורשתי.
כמו כן, אוסטאוארטריטיס עלולה להופיע אצל בעלי מקצועות אשר עובדים בעבודה פיסית מאומצת, לאחר זיהומי מפרקים, בעלי בעיות הורמונאליות ומטבוליות ואצל בעלי מבנה אנטומי שונה (כמו למשל אורך לא שווה בשתי הגפיים, גמישות יתר ועוד).
אוסטאוארטריטיס – תסמינים
פעמים רבות, תיראה ציסטה מאחורי הברך, שתהיה מלאה בנוזלים, ונקראת "ציסטה בייקר". ציסטה זו, המבטאת את צבירת הנוזלים הדלקתיים יכולה להופיע בכל מפרק אחר אשר בו תתבטא המחלה. הסימן הראשון לאוסטאוארטריטיס יכול להופיע במפרק שבין הבוהן ושורש כף היד. יופיעו בליטות גרמיות מאחורי מפרקים אלה בנוסף לכאבים. כמו כן, עלולה להופיע קשיחות בוקר מסוימת, נפיחות, דלקת מקומית והגבלת תנועה.
אוסטאוארטריטיס הינה מחלה כרונית, המתפתחת באופן איטי וממושך. המחלה מלווה בכאבים, אשר בשלב הראשון יעברו בשעת מנוחה. עם התקדמות המחלה, כאבי המפרקים יהיו חזקים יותר, ויתכנו חריקות והגבלות תנועתיות. רעשים אלה של המפרק אופייניים לאוסטאוארטריטיס וניתנים לאבחון.
בדרך כלל האבחון ייעשה על פי סיפור המקרה, בדיקה פיסית אשר תבדוק את מראה המפרקים ורמת התפקוד שלהם. במקרים לא ברורים, יישלח המטופל לצילומי רנטגן, אשר יוכלו לתת אישור לממצאים. עם זאת, צילומי רנטגן יכולים להטעות לפעמים ולהראות סימני שחיקה גם ללא תלונות קליניות, או להעלים סימני שחיקה למרות סיפור קליני מובהק.
הטיפול במחלה
הטיפול הראשוני באוסטאוארטריטיס נוטה להיות שמרני, ולא לערב פעילות כירורגית כלשהי. בשילוב עם טיפול תרופתי הכולל משככי כאבים ונוגדי דלקת, יומלץ לחולים אלה לרדת במשקל ולשנות את אורח החיים.
הירידה במשקל יכולה להוריד מהעומס הקיים על המפרקים, כמו גם שימוש בעזרים אשר נועדו להקל על התנועה כמו מדרסים, מקל הליכה ונעליים נוחות. מחוכים או תחבושות לחץ שונות, יכולים אף הם להוריד מהלחץ על המפרק ולשחרר את העומס המוטל עליו.
טיפולים אלה מאפשרים הקלה על התסמינים והמשך פעילות יומיומית. המשך פעילות ספורטיבית (בעיקר שחיה בבריכה מחוממת), מתיחה ותרגילי פיזיותרפיה המותאמים למצב החדש והמוגבל, הינם חיוניים ביותר ויכולים אף להקל על התסמינים ולעכב סיבוכים ותופעות לוואי פוטנציאליים.
במקרים בהם הדלקת מאד חריפה, תישקל הזרקה של סטרואידים באופן ישיר למפרק, כמו גם הזרקה חומצה היאלורונית. הזרקות אלה מורידות את מרכיבי הדלקת ומשנות את אופיו של הנוזל הסינוביאלי, ומאפשרים לפעמים שיפור בתסמינים והקלה על הכאבים לפרקי זמן ארוכים יחסית. במקרה שאין תגובה לאף אחד מהטיפולים, תישקל האופציה של ניתוח.
הניתוחים אשר נעשים במצב זה יתמקדו בשיפור תפקוד המפרק או בהחלפתו. ניתוחים אלה כוללים זמן אשפוז והחלמה איטיים יותר, ולכן יידחו רק כאשר כל האופציות הטיפוליות האחרות נכשלו. ישנם מספר סוגי ניתוחים, אשר השכיחים מביניהם הינם החלפת מפרק הירךוהברך, אשר אחוזי ההצלחה בהם הינם גבוהים. גם לרפואה המשלימהיש לפעמים מה להציע לטיפול באוסטאוארטריטיס, כמו למשל שינוי תזונתי, תוספי מזון או צמחי מרפא.
