מדוע קשישים נמצאים בסיכון ללקות בקורונה יותר מכל אוכולוסייה אחרת?
מאת: מערכת האתר, 29/3/2020
אחת ההנחות העיקריות כיום ביחס לנגיף הקורונה היא שהוא מסוכן בעיקר (אם כי לא רק) עבור קשישים. הנתונים המגיעים מכל קצוות העולם מצביעים על כך בדיוק. רוב ההרוגים מהנגיף הם בגילאי 60 ומעלה, כשבנוסף בני גיל הזהב עלולים לסבול מתסמיני הקורונה החמורים יותר בסבירות גבוהה. בתנאים האלו לא מפתיעות ההנחיות להגן על האוכלוסייה הרגישה הזו מכל משמר, בעיקר בכל הנוגע להקטנת המגע הישיר איתה למינימום האפשרי.
כיצד הגיל משפיע על תחלואת הקורונה?
במקרים החמורים, נגיף הקורונה גורם לבעיות נשימתיות שמציבות את האדם החווה אותן בפני סכנת חיים מוחשית. הסיכון כאמור גבוה פי כמה אצל אנשים שגילם 60 ומעלה, וגבוה עוד יותר כאשר המבוגרים סובלים בנוסף ממחלות רקע (בעיקר יתר לחץ דם, מחלה לבבית, קוצר נשימה או סוכרת). כך למשל נתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות ב-18 במרץ 2020 מראים כי כ-22% מבין האנשים שנפטרו מקורונה היו בני 80 ומעלה, 8% מתוכם בגילאי 79-70, 3.6% בגילאי 69-60 ואחוזים בודדים מאוד בגילאים צעירים יותר.
הסיבה המרכזית לכך היא שהגיל המתקדם, כמו גם מחלות הרקע, מחלישים במידה רבה את המערכת החיסונית של האדם ובמקרים רבים אף מדכאים אותה לחלוטין. כאשר המערכת החיסונית אינה מתפקדת היטב, הסיכויים שהאדם יחווה את התסמינים הקשים יותר של הקורונה עולים בצורה דרסטית. הנתונים מראים שרבים מבני גיל הזהב סובלים ממחלת רקע אחת לפחות, לעיתים מחלה אוטואימונית שהיא מעצם הגדרתה חשוכת מרפא. עובדה זו מסבירה את הסיכון המוגבר שלהם, ובעיקר את המאמצים הכבירים הנעשים כיום בישראל ובעולם על מנת להגן עליהם.
יש להדגיש כי המנגנון של הקורונה עדיין לא פוצח באופן מלא, כך שאי אפשר לספק תשובה חד משמעית לגבי רציונל התפתחות התסמינים החמורים. כך למשל המדענים טרם הצליחו להבין מדוע המחלה אינה תוקפת את הילדים באופן משמעותי. ישנן כמה השערות, למשל העובדה שאצל ילדים כמות הקולטנים של הנגיף הנמצאים במערכת הנשימה נמוכה בהשוואה למבוגרים. באופן דומה טרם נעשה מיפוי של מערכת הנשימה בקרב המבוגרים יותר כדי לראות מה בדיוק במערכת זו אצלם מגדיל את הסיכוי לחוות את תסמיני הקורונה בצורה משמעותית.
מה הן המשמעויות עבור האוכלוסייה המבוגרת?
דרגת הסיכון הגבוהה לסבול מתסמיני הקורונה, וגם סכנת המוות המוחשית, הביאו לגיבוש מדיניות נוקשה במיוחד עבור הקשישים. יש מדינות שהחליטו שההתמודדות העיקרית שלהן עם המצב היא בידודם של הקשישים, בעוד אחרות – דוגמת ישראל בנקודת הזמן הנוכחית – משלבות בין הגבלת התנועה במרחב הציבורי לבין בידוד היתר של האוכלוסייה המבוגרת. בישראל מאפשרים נכון לנקודת הזמן הנוכחית יציאת האדם למרחב הציבורי רק כאשר מדובר בצורך חיוני, דוגמת רכישת מזון או תרופות. מכיוון שבכל מקרה לא מומלץ לקשישים לעזוב את ביתם, עליהם להיעזר בגורמים אחרים: בני המשפחה, מטפלים, מתנדבים וכן הלאה. מצב זה מקשה מאוד על הקשישים, כולל מבחינת הביטחון העצמי שלהם ותחושת המסוגלות, אבל נראה שהמצב הזה הוא בלתי נמנע בנסיבות הנוכחיות.
עוד חשוב לצמצם את המגע של הקשישים עם האוכלוסייה הצעירה, כך שכיום נאסרת למעשה פגישה של הסבים או הסבתות עם נכדיהם. מה שנראה בתחילה כמו גזירה מוגזמת, שגם העלתה ביקורת וחשש מבדידות ומדיכאון עקב כך, הופכת ללגיטימית במיוחד כיום. זאת על רקע העובדה שהילדים והתינוקות אמנם חווים לרוב את תסמיני הקורונה בצורה פשוטה פי כמה, אך עדיין עלולים לשמש נשאים ולהעביר את הנגיף לאדם המבוגר. ההנחה היא שהבידוד וההגבלות האחרות עלולים להשפיע לרעה על מצבם של הקשישים, ולכן יש לטפל גם בצדדים אלו של נגיף הקורונה.
אולי יעניין אותך גם:
עם היד על הדופק: עדכונים בנושא סיעוד בימי קורונה
אין כניסה לאורחים אל בתי אבות ומרכזי דיור מוגן בשל נגיף הקורונה – תמונת מצב
כיצד משפיעה התפשטות נגיף הקורונה על אוכלוסיית בני הגיל השלישי? ומה עושים?
