צוואות, ירושות, עיזבון: איך קובעים מי מקבל מה?
תיאור
משפחות רבות נקרעות בגלל סכסוכי ירושות ועיזבונות. מה קובע החוק, איך מחלקים את העיזבון, ולמה אתם חייבים צוואה בתוקף גם אם אתם בריאים – מרכז מידע גיל הזהב
צוואות, ירושות ועיזבון: מושגים שכולם חייבים להכיר
צוואות וירושות הן נושאים שבהם אנחנו לא רוצים להתעסק עד שזה כבר מאוחר מדי. בסופו של דבר, פרידה מהיקרים לנו היא בלתי נמנעת ויש מספר דברים שחשוב לעשות לפני שזה קורה. כתיבת צוואה חוקית שמגדירה מי יהיו היורשים של הממון והנכסים לאחר הפטירה היא אחד מהם.
מהו עיזבון?
עיזבון הוא השם המשפטי לירושה – כל רכושו של אדם, כספים, חסכונות, נדל״ן, זכויות וחובות לאחר מותו. בין השנים 1950-1981 אפילו היה בישראל מס על עיזבונות. תנאיו של המס השתנו במהלך שנים אלו עד שלבסוף בוטל ולא חודש מאז.
ישראל לא הייתה המדינה היחידה שהנהיגה מס עיזבון, אך מתחילת שנות ה-2000 יש נטייה בכל העולם להפחית או להוריד אותו כליל. למרות זאת, מעת לעת, בעיקר לקראת הדיונים על תקציב המדינה, עולה מחדש הרעיון להחיל מס עיזבון ומס ירושה. מס ירושה ממסה את היורשים, כלומר נגבה מהיורשים עצמם, ואילו מס עיזבון חל על העיזבון שמחולק בין היורשים רק לאחר הפחתת המס. היום, כאמור, לפחות בינתיים, לא חל מס עיזבון בישראל – לא על הירושה ולא על היורשים.
מה קורה כשאין צוואה
במצב שבו לא המנוח או המנוחה לא ניסחו צוואה, עיזבונם מחולק בין בני המשפחה לפי ענפי הירושה. אם ישנם בני משפחה בענף הראשון, הענף הזה יירש את כל העיזבון. אם זה לא המצב, עוברים לענף השני ואז לענף השלישי.
הענף הראשון: בענף הירושה הראשון נמצאים הצאצאים.
הענף השני: בענף השני נמצאים הורי הנפטר ואחיו.
הענף השלישי: בענף הירושה השלישי נמצאים סבים וסבתות של הנפטר.
אופן חלוקת הירושה במקרה פטירה ללא צוואה מתנהל כך: אם לנפטר בן או בת זוג, הם יירשו מחצית מהעיזבון והשאר יחולק באופן שווה בין הילדים. אם לנפטר רק בן או בת זוג בחיים אך לא ילדים, המחצית תחולק בין הוריו.
אם לנפטר בן או בת זוג, ללא ילדים אך הוריו לא בין החיים, אחיו ירשו שליש והשאר ילך לבן או בת הזוג. אם מי מהילדים לא בין החיים ולאותו ילד יש צאצאים, החלק היחסי של אותו צאצא שנפטר, יחולק בין ילדיו שלו. אם לא קיים יורש גם בענף השלישי ולא הוגדר אחרת, המדינה תירש את עזבונו של הנפטר.
בנוסף לכל מה שציינו, אם לא נוסחה צוואה על ידי הנפטר, חלוקת הנכנסים בפני היורשים החוקיים תתבצע כך שכל אחד מהיורשים מקבל חלק יחסי בכל אחד מחלקי הירושה. למשל, אם מדובר בדירה, בת הזוג תירש חצי מעלות הדירה והחצי השני יחולק בין כל הצאצאים בצורה שווה.
חלוקות מהסוג הזה הן בדיוק אלו שמגיעות בהמשך לכותרות באתרי החדשות על קרבות בין היורשים, ולכן תמיד מומלץ להתמודד עם המציאות ולהכין צוואה מראש.
מה זה הסכם חלוקת עיזבון
הסכם חלוקת עיזבון מאפשר להחיל תנאים שונים מאלה שנקבעו בחוק הירושה לחלוקת העיזבון בפני היורשים, בהנחה שכל היורשים מסכימים על אותה חלוקה שונה. אל תבלבלו זאת עם צוואה, מדובר במקרה שבו המנוח לא ניסח צוואה חוקית על פי צו מצפונו ורצונותיו, אלא מצב שבו היורשים מחליטים על חלוקה שונה של הנכסים והכספים. אם כל הצדדים מסכימים, אין צורך באישור של בית המשפט כדי לתת להסכם חלוקת עיזבון תוקף חוקי.
הנה דוגמה שתהפוך את ההסבר שלנו לברור יותר. אדם מחזיק בשלוש דירות בבעלותו, הלך לעולמו ולא ניסח צוואה חוקית טרם פטירתו, בת זוגו אינה בין החיים, ושלושת ילדיו הם היורשים היחידים.
על פי חוק, שלושת הילדים יירשו יחד את הבעלות על שלוש הדירות, כל אחד מהצאצאים יקבל שליש מכל דירה. ילדיו של הנפטר מסכימים ביניהם לחלק את הנכסים בצורה שונה – לכל צאצא, דירה אחת שלמה בבעלותו, מבלי להתחשב בשווי הכספי השונה של כל דירה.
בשלב הזה היורשים מחליטים לנסח הסכם חלוקת עיזבון וכל השלושה חותמים עליו, ואז ניתן להוציא לפועל את הורשת הנכסים בצורה ששונה ממה שקבע החוק. במקרה כזה עלולים לחול מיסי שבח ומיסי רכישה שלא קשורים לירושה, אלא לשינויים שנעשים ברכוש לאחר שעבר בעלות.
סוגי צוואות בישראל
צוואה בכתב יד: מסמך שנכתב כולו בכתב יד על ידי בעל הצוואה. צוואה בכתב יד חייבת לכלול תאריך וחתימה של המוריש, והיא לא מחייבת אישור של עורך דין כדי להיות תקפה. זוהי הצוואה הקלה ביותר לעשייה אבל טומנת בחובה סכנת פסילה בשל טעויות שבעל הצוואה עלול לעשות, כיוון שאין בידיו מספיק ידע משפטי.
צוואה בעדים: צוואה שנערכת בנוכחותם של המוריש, שני עדים (אפשר כל אחד מהם בנפרד) בגירים שאינם צד בירושה ועורך דין. העדים חותמים על הצהרה שאומרת ״זוהי צוואתי האחרונה״ ומטרתה להוכיח שבעל הצוואה חתם על הצוואה בנוכחותם. צוואה בעדים לרוב מודפסת ונחתמת ידנית וכדי שיהיה לה תוקף משפטי, חייב להיות מצורף אליה אותו מסמך חתום על ידי העדים בו המוריש מעיד שזוהי צוואתו.
צוואה בפני רשות: נקראת גם צוואה נוטריונית. מדובר בצוואה שנערכת בפני רשם, דיין, נוטריון או שופט. ניתן להגיש צוואה בפני רשות בכתב או בעל פה, ואז אותו איש חוק מוסמך כותב אותה ומקריא למוריש. במעמד החתימה על הצוואה, יש צורך גם נוכחות של עד בגיר שאין לו צד בצוואה, במקרה הזה, רק עד אחד בנוסף לאיש החוק.
צוואה בעל פה: כשאדם נמצא על ערש דווי ואין ביכולתו לכתוב את צוואתו, החוק מאפשר לו להצהיר על צוואתו בעל פה. כדי שצוואה כזו תהיה תקפה, חייבים להיות לצדו של האדם שני עדים שיאמתו שאכן זאת צוואתו, יכתבו אותה ויחתמו עליה. צוואה זו תקפה ל-30 יום בלבד מרגע חתימתה, אם הנסיבות לא השתנו. כלומר אם המוריש לא נפטר, הצוואה נפסלת. אם המוריש נפטר לאחר יותר מ-30 יום מחתימת הצוואה, צוואה בעל פה לא תהיה תקפה.
ומה עושים אם יש יותר מצוואה אחת?
במקרים אלה, קיומה של הצוואה האחרונה מבטל את התוקף של כל הצוואות שקדמו לה. צוואה מוקדמת יותר לא תתבטל במצב כזה, רק אם מתואר בבירור בצוואה האחרונה התייחסות לנאמר בצוואה הקודמת ושמדובר בתוספת בלבד למה שנחתם בעבר.
לאחר פטירתו של המוריש, יורשיו מחויבים להגיש בקשה לקיום צוואה לרשם לענייני ירושה המחוזי שבו חי המוריש כדי להוציא את הצוואה לפועל באופן חוקי. נדגיש, רק אלו שרשומים בצוואה זכאים להגיש את הבקשה הזו. עלות הבקשה עומדת על 426 שקלים באופן מקוון או 501 שקלים כשמגישים בבנק הדואר. העלויות נכונות ליום הבדיקה, אפריל 2022.
השורה התחתונה
לסיכום, אנחנו ממליצים מאוד לערוך צוואה אפילו אם אתם צעירים ובריאים, על אחת כמה וכמה אם כבר הגעתם לגיל השלישי. צוואה חתומה כחוק תמנע מצבים לא נעימים בין קרובים ותצמצם אפשרויות לסכסוכים שקורעים משפחות.
