בית אבות פיראטי

מאות בתי אבות ומוסדות לדיור מוגן קיימים בישראל. רובם המכריע נמצאים תחת פיקוח משרד הבריאות והרווחה ובעלי רישיון מטעם משרדי הממשלה הללו. כמו כן, ברוב בתי האבות והמוסדות לאוכלוסייה המבוגרת קיים רישיון עסק מטעם הרשות המקומית, הטומן בחובו גם אישור כיבוי אש, המבטיח כי המקום בטוח במקרים של שריפה.

חוק הפיקוח על המעונות

בישראל קיים, מאז אמצע שנות השישים, חוק הפיקוח על המעונות, שמטרתו להגדיר באופן כללי על אילו דרישות יש לעמוד בכל מעון קשישים, באשר הוא. חוק זה בא, למעשה להבדיל את כל בתי האבות אשר להם אין אחד או יותר מהתנאים הבאים:

•     רישיונות הפעלת בית האבות: כאמור, מידי הרשות המקומית, כיבוי אש, משרד הרווח ומשרד הבריאות. מוסד אשר אין ברשותו רישיונות שכאלו, נחשב כפיראטי ועובר עבירה פלילית.

•     פיקוח על אותם מוסדות מורשים, בידי פקחים של משרדי הממשלה וקופות החולים, לרבות משרד הבריאות. תפקידם של הפקחים הלוא הוא להבטיח כי הדיירים באותם מוסדות לאוכלוסייה המבוגרת מקבלים מענה מלא לצרכיהם ויחס טוב.

הפיקוח נחלק בידי שני משרדי הממשלה באופנים הבאים: קופות החולים: תחום אחריות על מחלקות סיעודיות בבתי חולים או/ו במוסדות שיקומיים, אשר הופנו לשם מטעמה. משרד הבריאות: תחום אחריות על כל בתי חולים הגריאטריים, אשר כוללים בתוכם את כל בתי אבות הסיעודיים והמיועדים לתשושי הנפש שבין אוכלוסיית הקשישים. משרד הרווחה- תחום אחריות על בתי האבות אשר מיועדים הן לעצמאיים והן לקשישים תשושי נפש.

תחום התקנות והחוקים בכל הנוגע לבתי אבות ומוסדות וקשישים, הינו בתחום אחריותו הבלעדית של שר הרווחה.

הונאת בתי האבות הפיראטיים

לצערנו, ולצערם של מפקחי המשרדים הללו, על פי הנתונים האחרונים, בישראל קיימים כיום עשרות בתי אבות הפועלים ללא רישיון או/ו פיקוח ממשלתי כלשהו. המספרים המשוערים הם כחמישים בתי אבות שכאלו, הפזורים בכל רחבי הארץ.

על פי הנתונים הללו, רוב הדיירים בבתי האבות הפיראטיים הינם עולים חדשים, אשר האמינו להבטחות שווא מטעם בעלי בתי האבות הפיראטיים ובאמת האמינו כי הם נכנסים לדיור אקסקלוסיבי עם תנאי מחייה טובים וטיפולים מפנקים, וגילו לתדהמתם כי הונו והפקידו את קיצבתם החודשית ואת כרטיסי האשראי שלהם בתמורה להזנחה פושעת, התעללות ותנאים מחפירים. הנתון הכי עצוב בכך, הוא שחלק מן השוהים במקומות הללו כלל אינם מודעים לזכויותיהם ולעובדה כי מגיע להם הרבה יותר מכך וזה קיים, רק לא במקום שבו הם נמצאים.

לאחרונה נחשפו בתי אבות פיראטיים כאלה באיזור הדרום, אשר שוכנו בווילות או בתים פרטיים וכלל לא במתקנים מורשים ובטיחותיים לצורך כך.

אי אכיפת חוק הפיקוח על המעונות

השאלה הנשאלת כאן היא לא מדוע אין סוגרים מקומות כאלו, אלא כיצד נפתחים הם מלכתחילה?
ובכן, כל נושא אכיפת חוק הפיקוח על המעונות לוקה בחסר, מפני שעל כל מוסד כזה שנסגר, צצים עוד עשרה דומים, אשר טרם נסגרו.

משרדי הממשלה השונים יכולים להוציא צוי סגירה מנהליים- אך אלו לא מטילים אחריות על בעלי המקום ומן הסתם לא ימנעו מהם להקים בית אבות פיראטי נוסף, לאחר הסגירה. כמו כן, ניתן להגיש כתבי אישום כלפי אותם בעלי בתי אבות פיראטיים, אך בעוד מתקיימים דיונים משפטיים, הדיירים במקום עדיין סובלים וברוב המקרים נסגר התיק מפאת חוסר עניין לציבור או כל סיבה משפטית אחרת, דבר אשר אינו מיטיב עם הדיירים אשר סובלים מאותה הזנחה פושעת ועדיין גרים במקומות הללו.

על מנת להמנע מהולכת שולל שכזו, חובה לבדוק כל בית אבות אשר מוצע לכם. כאשר אתם מחפשים בית אבות בדקו את חמש הנקודות לאיתור בית אבות פיראטי.

חמש הנקודות לאיתור בית אבות פיראטי

להלן 5 נקודות לבדיקה מהירה של כל בית אבות:

• רשיון הפעלה של משרד הבריאות או משרד הרווחה – בדקו האם יש רשיון הפעלה בתוקף
• רשיון לניהול עסק של הרשות המקומית – האם הוא בתוקף?
• מחיר – האם המחיר נמוך משמעותית ממחירי בתי אבות אחרים? בדקו מחירי בתי אבות
• מבנה – האם המבנה נראה מוזנח או לא מיועד לשימוש כבית אבות?
• דיירים – האם הם הראים מטופחים, מגולחים, עם בגדים נקיים?

אם יש לכם ספק כדאי לוודא שהמקום מופעל כדין.

להרחבה: רשימת בתי אבות בישראל