פסוריאזיס

ככל שהשנים עוברות, גוף האדם משתנה ללא הכר. בשנותיו המאוחרות של האדם ("גיל הזהב") השינויים הללו עלולים להיות הרסניים עד מאד. פסוריאזיס היא אמנם מחלת עור שנפוצה בעיקר בשנות ה-20 וה-30 של האדם, אבל תוקפת גם לא מעט מבוגרים. למעשה, אחד מכל ארבעה קשישים סובל ממנה, ונאלץ להתמודד עם תסמיניה הלא פשוטים כלל.

מהי מחלת פסוריאזיס?

פסוריאזיס מתארת מצב רפואי שבו קצב הגידול של תאי העור עולה על הנורמה. במצב כזה, גוף האדם אינו מצליח "להיפטר" מהם, דבר שבא לידי ביטוי מוחשי בעורו של האדם. האחרון הופך להיות אדום ומחוספס, ומופיעים עליו קשקשים (לרוב לבנים או אדומים)- אלה פוגעים במראה החיצוני של החולה במחלה וכן מביאים לכאבים שונים.

ישנם סוגים שונים של מחלת הפסוריאזיס, כאשר מה שמבדיל ביניהם הוא המראה המתקבל לעור הנגוע: פסוריאזיס פלאק, פסוריאזיס הפוך, פסוריאזיס רבדי ועוד. הפגיעה בעור אפשרית באיזורים נרחבים ברחבי הגוף, לרבות הצוואר, הפנים, הגפיים ועוד.

כאמור, מחלה זו לרוב מופיעה בשתי תקופות זמן עיקריות: גילאי 20-30 וכן גילאי 50-60 (לעיתים רחוקות סובלים ממנה גם תינוקות). בסך הכל כ-3% אחוזים מהאוכלוסייה בישראל סובלת מפסוריאזיס, מספר המתחלק באופן כמעט שווה בין גברים לנשים.

הגורמים למחלת הפסוריאזיס

פסוריאזיס יכולה להתפרץ אצל האדם בשל סיבות שונות, שטרם הוחלט מי מהן היא הדומיננטית ביותר. כשהמחלה מתפרצת בגיל צעיר, ניתן לייחס את זה לרוב אל הגורם הגנטי, ולא אל המנטלי או הרפואי. במקרה של גיל הזהב, שכיחותה של המחלה היא פועל יוצא של המערכת החיסונית החלשה של אנשי קבוצת הגיל.

גם טיפול מרובה תרופות בקשישים הינו אופייני לגיל זה, לחץ נפשי , מצבי מתח וחרדה הנמשכים לאורך שנים, צריכה מוגברת של אלכוהול או עישון כרוני עלולים לתת את ביטויים על עורו של האדם. חשוב להדגיש כי על אף שאנשים רבים נמנעים ממגע עם קרוביהם חולי הפסוריאזיס, מחלה זו אינה מדבקת כלל.

תסמיני פסוריאזיס

מחלת הפסוריאיזיס אינה מתבאטת רק בפגם אסתטי הנראה לעיני כל. הסטטיסטיקה מראה כי אחד מכל עשרה אנשים החולים בפסוריאזיס מפתח דלקת פרקים פסוריאטית. זו מביאה לכאבים, לנפיחויות ולקשיים בתנועה ואף עלולה לפגוע באיברים שונים: עיניים, גידים, איברי מין ועוד.

חולי פסוריאזיס נוטים לפתח תסמונות מטבוליות שליליות, דבר המגביר את הסיכונים לסבול ממחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה.

פסוריאזיס אף מביאה ללא מעט קשיים חברתיים או תפקודיים. השינה הופכת למשימה רווית כאבים, החולה מתבייש במראהו ונמנע מלבישת בגדים חשופים. במקרים קיצוניים, הוא אף יפתח נטייה להתבודדות ויחשוש ממקומות ציבוריים.

מידע נוסף על המחלה תוכלו למצוא בפורטל פסוריאזיס

התמודדות עם פסוריאזיס

הסובלים ממחלת הספוריאזיס יכולים להקל מאד על תסמיניה, אם כי במרבית המקרים הירפאות ממנה לחלוטין אינה אפשרית כלל. על מנת להחזיר את השליטה על העור, מומלץ שהקשישים ינקטו במספר דרכים עיקריות.

האפשרות הראשונה היא שימוש בתרופות ובתכשירים ייעודיים, אשר מקלים על הגירודים והאלרגיה. בין הפתרונות הללו, ניתן למנות סטירואידים, חומצות, תכשירי עיטרן, תרופות מבוססות ויטמינים ועוד. טיפולים פוטותרפיים או סיסטמיים, דוגמת חשיפה לעור UVB או נטילת פוסלרן מסייעים אף הם עם התסמינים, ומשפרים מבלי הכר את מצבו של העור.

העצה האחרונה קשורה דווקא אל אורך החיים של אנשי גיל הזהב. חוות הדעת של מרבית הרופאים היא כי חשיפה לקרני השמש מקלה במידה רבה על מצבו של העור (מה שהופך את ים המלח, למשל, למקום טיפול יעיל בהחלט למחלה). דבר נוסף: מכיוון שמתח נפשי הוא אחד הגורמים המגבירים את הסבירות לחלות במחלה, הרי שאורח חיים רגוע יכול לפעול גם בכיוון ההפוך, החיובי.