להיכנס לגיל השלישי בצעדי ריקוד
פעילות גופנית מומלצת עבור כל אדם, ועל אחת כמה וכמה במקרה של בני הגיל השלישי. לפעילות הגופנית יתרונות מרובים עבור אנשים המשתייכים לקבוצת הגילאים הזו. ריקוד מסייע לשיפור מסת הגוף, מונע עלייה במשקל ומפחית את הסיכויים למחלות כרוניות.
הבעיה היא שרבים בגיל הזה אינם מקפידים מספיק על פעילות גופנית, היות ומבחינה פיזית הם מתקשים בתרגילים, לעתים הם חסרי מוטיבציה, או שאינם נהנים מהפעילות. כאן בדיוק נכנס לתמונה ריקוד, על סוגיו הרבים, ומשנה אותה לחלוטין.
חשיבות הריקוד בגיל השלישי
ריקוד מומלץ מאד עבור בני גיל הזהב עקב לא מעט סיבות. הראשונה שבהן היא כאשר רוקדים מזיזים את הגוף, ולכן נהנים מכל היתרונות שהוזכרו מעלה. לכל סוג של ריקוד יש חוקים משלו מהבחינה הזו, אבל המכנה המשותף לכולם הוא העובדה שהיא מוגדרת כפעילות גופנית לכל דבר ועניין. בריקוד אינטנסיבי עשויים לשרוף עשרות או אפילו מאות קלוריות, וזה משמעותי מאד בתקופה בה עלייה במשקל היא אחת מ"תופעות הלוואי" הנפוצות ביותר.
סוגים ספציפיים של ריקוד עשויים לתרום לבריאות הגוף באופנים שונים. ריקודי בטן לדוגמא עשויים לשפר את גמישות הגוף, לחזק את השרירים שלו (בעיקר שרירי רצפת האגן) ולסייע במצבים של בריחת שתן, הנפוצים בגיל השלישי. עבור נשים מסתתר יתרון נוסף, והוא שהריקודים גורמים להן להרגיש נשיות עקב התנועות, הלבוש , ושיפור מצב הרוח.
זומבה – להיט בגיל השלישי – היתרונות הבריאותיים של הזומבה הם אימון הלב והריאה, שיפור הקואורדינציה והזיכרון (יש כאן תנועות די מורכבות שצריך לתרגל ולזכור), שיפור צפיפות העצם, שריפת הרבה מאד קלוריות ועוד. ריקודי עם, "ריקוד החיים", סלסה וניה עם רק חלק מהסוגים הנוספים של ריקודים שנחשבים לפופולריים מאד בקרב בני גיל הזהב.
ההיבטים החברתיים של הריקוד
ריקוד הוא במידה רבה עניין חברתי, וזהו יתרון משמעותי מאד עבור בני גיל הזהב. כידוע, בתקופה זו רבים מרגישים בדידות כתוצאה מהעובדה שמתפנה אצלם זמן פנוי, בגלל שה"גוזלים עוזבים את הקן" וכן הלאה.
העובדה שריקוד נעשה לרוב במסגרת של קבוצות תורמת מאד לאדם המבוגר מבחינה חברתית, מאפשרת לו ליצור קשרים עם בני גילו ולפתח חברויות שיכולות ללוות אותם גם שנים ארוכות.בהמשך הם משתתפים בשיעורי או קבוצות ריקוד המאופיינים באווירה שמחה, שמלווה את המשתתפים לפני, במהלך ואחרי הריקוד.
נפש בריאה בגוף רוקד
הריקוד מסייע מאד לתחושה האישית של אלה שעושים זאת. האינטנסיביות של הריקוד והפעלת הגוף מביאים להפרשת אנדרופינים שמקושרים אצלנו לתחושות אישיות חיוביות, לעתים להרגשת אופוריה. ספורט מהבחינה הזו הוא אחת ה"תרופות" הטובות ביותר לדיכאון, שתוקף כידוע רבים מבני הגיל השלישי. בכוחו של הריקוד לשפר את הדימוי העצמי של המבוגר, ולגרום לו לתפקד טוב יותר. הצלחה בתרגילי הריקוד משפרת את תחושת המסוגלות אצל הרקדנים.
הם מבינים שהם מסוגלים לנוע היטב, לשמור על קצב, ללמוד ריקודים ועוד. כל אלה מביאים לעלייה בביטחון העצמי, שבמצבים אחרים עלול לרדת ככל שהגיל של האדם עולה.
