כיצד משפיעה הקורונה על בני הגיל השלישי?

מאת: מערכת האתר, 29/3/2020

נגיף הקורונה משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. הוא מציב אותנו בפני סכנה בריאותית, שתהיה מוחשית פי כמה אם התרחישים השליליים של קריסת בתי החולים יתגשמו. אנשים רבים נאלצים להפסיק לעבוד, כך שהפגיעה הכלכלית היא בלתי נמנעת. בנוסף אי אפשר להתעלם מהפן הנפשי ומהנזקים הפוטצניאליים שעלולים להיגרם עקב תחושות העולות אצל רבים מאיתנו, לרבות חרדות ולחצים. למרבה הצער, ההשפעות האלה של הקורונה נוכחות פי כמה אצל בני הגיל השלישי, הנחשבים לאוכלוסיית הסיכון העיקרית של הנגיף.

הפן הבריאותי של נגיף הקורונה וכיצד הוא משפיע על בני הגיל השלישי?

הנתונים המגיעים מישראל ומכל מדינות העולם מצביעים על עובדה מרכזית אחת: בני גיל הזהב הם הנפגעים העיקריים מנגיף הקורונה, כאשר קבוצת הסיכון העיקרית היא בני 60 ומעלה. אם אותם מבוגרים סובלים ממחלות רקע, דוגמת יתר לחץ דם, סוכרת או מחלות לב, הסיכון עבורם עולה שבעתיים. תסמיני ההידבקות אצלם עלולים להיות חמורים פי כמה בהשוואה לקבוצות אחרות באוכלוסייה, עם סכנת מוות מוחשית.

העובדות בישראל מצביעות על כך שאוכלוסיית הקשישים מונה כ-1.3 מיליון איש, רובם סובלים ממחלות רקע או ממערכת חיסונית חלשה. העובדה שבבתי חולים שונים בישראל הוסבו חלק מהמחלות הפנימיות למחלקות ייעודיות לחולי קורונה עלולה לחשוף את דיירי המחלקות האלו – קשישים לרוב – לנגיף. גם כאשר הקשיש נמצא בקהילה, הוא עלול להידבק עקב מגע מקרי עם אנשים אחרים, מפגש עם בני המשפחה (הנכדים ידועים כנשאים מרכזיים של הנגיף) ועוד.
עקב כך, ברורות ההמלצות לנתק מגע ככל שניתן עם בני גיל הזהב: למשל למנוע מפגש שלהם עם הנכדים או אפילו הילדים. כאשר הקשישים מתגוררים במוסד ייעודי עבורם, בין אם בית אבות ובין אם בבית דיור מוגן, נאסרת כניסה של אנשים מן החוץ למוסדות.

ההשפעת נגיף הקורונה על הנפש

בצל משבר הקורונה לא מתאפשרים ביקורי אורחים בבתי אבות ומרכזי דיור מוגן, למשל, לכן לצד ההיבט הבריאותי של נגיף הקורונה, שמקבל את מרבית תשומת הלב, יש לו צדדים אחרים שעלולים להיות מזיקים אף הם עבור בני הגיל השלישי. בדידות נראית בלתי נמנעת במצבים אלו, במיוחד על רקע העובדה שהקשיש אינו יכול למעשה לראות את אלו שאמורים להיות הקרובים ביותר אליו: הילדים, הנכדים וכן הלאה. לא כל הקשישים מסוגלים להשתמש בטכנולוגיות המאפשרות להם לשוחח עם הקרובים להם בווידאו, עד כמה שהדבר יכול להיות תחליף למפגש האנושי. הקשרים האלו חסרים לבני גיל הזהב ומקשים על ההתמודדות שלהם עם הנגיף.

הבדידות היא בעיה מורכבת כשלעצמה, כאשר בכוחה השלילי לגרום דיכאון. על רקע מחקרים רבים המצביעים על קשר הדוק בין הפן הנפשי של האדם לזה הגופני, אפשר להבין מדוע תסמינים נפשיים דוגמת אלו עלולים להקשות על ההתמודדות הבריאותית עם הנגיף.

נגיף הקורונה מחייב שינויים בשגרת החיים של בני הגיל השלישי

אסור לשכוח שעבור הקשישים, השגרה חשובה מאין כמוה. המצב מביא לכך שבני גיל הזהב נאלצים לשנות את שגרת חייהם, כולל ויתור על כמה מהדברים החשובים להם ביותר. על רקע האיסור הגורף לצאת מהבית לכל צורך שאינו חיוני. הדבר משפיע גם על מרכזי היום לקשישים, שנחשבים בימים כתיקונם לאמצעי העיקרי של רבים מהם להיפגש עם אחרים, להעביר כמה שעות בנעימים, לקחת חלק בפעילויות שונות ועוד.

בתחילת חודש מרץ, דווח כי רבים ממרכזי היום לקשיש ניצבים בפני בעיה חמורה עקב בעיות תקציביות, שעלולות להביא לכך שהם ייסגרו באופן מיידי. בהמשך, עם החמרת המגבלות על התנועה במרחב הציבורי, מרכזי היום הפכו למעשה ללא רלוונטיים. ככל הידוע לנו נכון לנקודת הזמן הנוכחית (סוף מרץ 2020) מרכזי היום לקשיש אינם פעילים, כך שבני גיל הזהב נאלצים להעביר את כל שעות היום בביתם – פעמים רבות לבד או לכל היותר עם מטפלת.

אולי יעניין אותך גם:

'מגן אבות ואימהות': תוכנית משרד הבריאות להגנת דיירי בתי אבות ודיור מוגן מקורונה

עם היד על הדופק: עדכונים בנושא סיעוד בימי קורונה