התמודדות עם קרוב משפחה חולה סרטן
בשנים האחרונות הפך הסרטן לגורם תמותה מספר אחד בעולם המערבי. המחלה פוגעת בילדים, מבוגרים וקשישים, והופכת את חייהם הן של החולים והן של קרובי משפחתם למציאות חדשה. ההתמודדות עם מחלת הסרטן שונה מאדם לאדם ושונה בהתאם לגילו של החולה.
כמו כן, שונה התמודדותם של בני משפחה שונים, במידת קרבה שונה ובגילאים שונים, עם מחלתו של קרובם. כאן נתמקד בהתמודדותם של ילדים עם מחלה של בן משפחה מבוגר- כגון סבא או סבתא.
סרטן אצל אנשים מבוגרים
סוגי הסרטן השכיחים בקרב אנשים בגיל הזהב, הינם: סרטן הערמונית וסרטן השד. כאשר מאובחן סרטן אצל אנשים אלה, מדובר פעמים רבות בגזר דין מוות. ההתמודדות עם המחלה עבור אנשים קשישים היא קשה ביותר, מכיוון שתאי הגוף הבריאים אצל אנשים אלה מתחדשים בקצב איטי במיוחד, וכן הכוחות שיש לקשיש להתמודד עם המחלה ועם הטיפולים נמוכים יותר מאלה המאפיינים צעירים.
ולכן, למרות שגם מבוגרים וקשישים מחלימים לא אחת ממחלת הסרטן, כאשר מדובר באנשים זקנים במיוחד- בדרך כלל גם הרופאים אינם מציעים מגוון רחב במיוחד של אפשרויות טיפול.
כיצד משתנים החיים בסביבתו של חולה הסרטן
כאשר אדם קרוב חולה, אורחות החיים סביבו משתנים באופן פתאומי וחד. בני המשפחה נדרשים להשקיע זמן רב יותר בטיפול בחולה, ביקורים בבתי חולים או תמיכה וסיעודבביתו. פעמים רבות גם הפחד מפני מותו של הקרוב, הנעשה מוחשי יותר, גורם לתחושות חזקות של מחוייבות, או רצון עז להיות בנוכחותו כמה שיותר, כל עוד אפשר. סדרי העדיפויות של החולה ושל סביבתו משתנים, ושגרת חיים חדשה לגמרי צריכה להיבנות.
איך מספרים לילדים
התמודדותם של ילדים עם מחלה של קרוב משפחה משתנה בשלבים התפתחותיים שונים
התמודדות של ילדים צעירים:
ילדים צעירים מתקשים לתפוס את נושא המוות. לעיתים הידיעה שקרוב משפחה חולה אינה משפיעה עליהם כל כך, פשוט מכיוון שאינם מבינים את המשמעות שלה. יחד עם זאת, כל ילד, גם הצעיר ביותר, חווה ומרגיש את השינויים בשגרה ואת השינוי בהתייחסות ובמצב הרוח הכללי של הסובבים אותו.
כך למשל, ילד ירגיש שאימו אינה כתמול- שלשום, גם אם אינו מבין לחלוטין שהסיבה לכך היא שסבתו אובחנה כסובלת מסרטן. על כן, חשוב מאוד לדבר עם ילדים- גם הצעירים שביניהם ולהסביר להם מה קורה. כדאי להשתמש במילים פשוטות שהילד מסוגל להבין ולא להיכנס לפרטים מיותרים שעשויים רק להפחיד אותם.
ילדים לא יודעים לבטא את רגשותיהם במילים ולכן חשוב לעזור להם לתמלל את הרגשות שעשויים לעלות בהם, לתת להם לגיטמציה, ואפילו לשתף ברגשות של המבוגרים, כגון: "אנחנו מפחדים", "אנחנו עצובים- גם לך מותר להיות עצוב", וכו'.
יחד עם זאת, לא כדאי להכתיב לילדים מה כדאי להם להרגיש ורצוי לאפשר להם להמשיך להיות ילדים, גם בתוך הכאב והעצב. בהקשר זה יש לציין, שקשישים חולים רבים מדווחים שהזמנים בהם הרגישו הכי טוב היו כאשר הנכדים הצעירים באו לבקרם והפכו את סיר הלילה לכובע של שודדי ים.
התמודדות של ילדים לפני גיל ההתבגרות:
ילדים בגילאי 8-12 בערך, כבר מבינים יותר ממה שקורה סביבם. חשוב מאוד לא להסתיר מהילדים את ההתרחשות במשפחה, שרק עשוייה להפחיד אותם יותר. ההורים הם הגורם המומלץ ביותר להעברת מידע קשה וכואב לילדים.
בהתאם ליכולתו הרגשית של הילד, ההורה יכול לספר לו בעדינות לגבי המצב ולגבי הצפי לעתיד. גם ילדים בגילאים אלה זקוקים לעזרה בתימלול רגשותיהם ובמתן לגיטימציה לפחד, לכאב ולעצבות שהם עשויים לחוש.
נערים מתבגרים:
מתבגרים מסוגלים להבין את ההשלכות והמשמעויות של מחלת הסרטן אצל קרוב המשפחה, ולכן יכולים להיות מעורבים יותר במתרחש. גם ביחס למתבגרים, ההורים הם הגורם שרצוי שיעביר את המידע, ויהווה את הכתובת לשיחות, שאלות, וביטוי רגשות העולים בקרב המתבגר.
