אובדן בן זוג בגיל השלישי
אחד הדברים הקשים ביותר שאדם מתמודד עמם הוא אובדן בן זוג. במיוחד כשהאובדן קורה בגיל מבוגר, האבל אינו רק על האדם האהוב שנפטר, אלא גם על מערכת היחסים ארוכת השנים, על ה"ביחד" ותחושת השותפות שנגזלו.
תגובות שונות לאבל
התגובות למוות שונות מאדם למשנהו. אצל אחדים האבל נמשך מספר ימים או שבועות ואז הם מסוגלים להניח לצער ו"לחזור לחיים", כלומר: לחזור לתפקוד שנחשב סביר בעיני החברה, לשוב להתרועע עם אנשים, לחזור לפעילויות אהובות וכו'. אצל אחרים תחושת הצער והבדידות לא מרפה עוד זמן רב, אפילו שנים, ולא מאפשרת לאדם האבל לחזור לתפקוד.
אין חוקים בנוגע לזמן האבל ה"נכון", אך אם אדם חש דכאון מצוקה וסבל בעקבות האובדן, מומלץ לפנות לטיפול שיעזור בתהליך הקשה של ההתמודדות.
מה קובע את מידת האבל?
קשה לדעת את הסיבות למידת האבל או לצורת האבל על אדם זה או אחר. לעתים הדבר נובע מטיב הקשר שהיה עם הנפטר. לא אחת המוות מעורר לא רק תחושות של עצב, אלא גם רגשות אחרים כמו טינה, מצבי מתח וחרדה או כעס. רגשות אלה יכולים לנבוע מהעבר המשותף, או מהמוות עצמו שעלול להיחוות גם אם באופן לא רציונלי ולא מודע, כמו נטישה.
לעתים נסיבות המוות יכולות להשפיע על מידת האבל, למשל אם מדובר באדם שהיה חולה זמן ממושך, או אדם שמת באופן פתאומי. אדם שמתאבד יכול לעורר רגשות קשים בקרב האנשים הקרובים. ישנה טענה לפיה בחברות מסורתיות המוות נסבל יותר, משום שניתנת למוות משמעות דתית, אך כמובן שלא תמיד המשמעות הזו משתקת את הרגשות הקשים שמתעוררים לנוכח הפרידה הסופית.
גם לנסיבות קודמות לפטירת בן הזוג יש השפעה על היכולת להסתגל לאובדן. אדם שחווה חוויות קשות בילדותו או במהלך חייו עלול להגיב בצורה קשה יותר למות אדם אהוב.
התמודדות עם האובדן
לא ניתן להתמודד עם מוות של אדם אהוב כפי שמתמודדים עם משימות אחרות בחיים. לא ניתן "להתגבר" על האובדן או "לפתור את הבעיה". הצער הוא עמוק וקשה והאפשרות היחידה היא ללמוד לקבל את הכאב הזה וללמוד לחיות עם הרגשות הקשים שהמוות מעלה בתוכנו. רק אחרי שלב האבל ניתן יהיה לאסוף כוחות ולהמשיך בחיים ואפילו לצמוח מתוך האובדן.
כאשר שלב האבל נמשך זמן ממושך, או שהתחושות שהמוות מעורר מאיימות וקשות מדי כדי לשאת אותן לבד, כדאי לפנות לאיש מקצוע שיסייע להקל על המשא.
- טיפול פסיכוגריאטר– טיפול פסיכיאטרי לבני הגיל השלישי, משלב טיפול תרופתי ורגשי.
- טיפול פסיכולוגי– הטיפול הפסיכולוגי מאפשר מרחב בטוח להעלות בו את הרגשות המתעוררים בעקבות המוות. זהו מקום לעבד בו את הכאב, ליצור לכידות בין העבר להווה ולחקור את משמעותו של האדם שנפטר עבור המטופל.
- קבוצת תמיכה- בארץ פועלות קבוצות תמיכה למבוגרים שאיבדו את בני זוגם, קבוצות המאפשרות שיתוף, אחווה וצמיחה אישית על רקע החוויה הקשה המשותפת.
במקרים מסויימים, הדרך להתגבר על אובדן בן זוג בגיל הזהב, היא דרך היכרויות
חשיבות התמיכה החברתית
ארוע טראומטי כמו מוות של בן זוג עלול להיחוות כאובדן אמון באנשים ובעולם בכלל, כי קשה להבין איך דבר נורא כזה קרה? לכן הסביבה הקרובה צריכה להוות משענת ומקור תמיכה, לא רק בזמן השבעה, שהיא המסגרת שמספקת היהדות לתמיכה במשפחה המתאבלת, אלא גם לאחר מכן, כשהבית מתרוקן.
חברים וקרובים צריכים לאפשר לאדם האבל לדבר על האדם שנפטר ולבטא רגשות קשים. נסיונות להסחת הדעת או להתמקדות באספקטים אחרים של החיים אינם מועילים. גם אם אדם נפטר בגיל מבוגר, שנחשב ל"שיבה טובה", בן הזוג עדיין חווה זאת כאובדן איום וזקוק לתמיכה חברתית שתעניק לו תחושת בטחון ואחווה.
