הנחיות חדשות לאבחון אלצהיימר

לפני מספר חודשים פורסמו בארצות הברית הנחיות חדשות לאבחון אלצהיימר, לאחר שההנחיות הישנות לא שונו במשך 27 שנים, מאז 1987.

קריטריונים חדשים לאבחון אלצהיימר

על מנת לאבחן אדם כחולה במחלת אלצהיימר, חייבים הרופאים המאבחנים לתאר ולאפיין את הקריטריונים הבאים:

דמנציה: המידע המאפשר אבחון דמנציה נאסף מלקיחת היסטוריה רפואית מהחולה ומבני משפחתו ומהערכה קוגניטיבית אובייקטיבית (אבחונים או מבדקים נוירופסיכולוגים של מצב מנטלי).

ניתן לאבחן דמנציה כאשר יש הפרעות תפקודיות או קוגניטיביות אשר:

• מפריעות בתפקוד היומיומי או בעבודה.

• מהוות ירידה ברורה ברמה התפקודית שהיתה קיימת לפני כן.

• אינן קשורות למצבים פיזיולוגים או פסיכולוגים אחרים (כגון נטילת סמים או פסיכוזה).

• הפגיעה כוללת לפחות שניים מתוך הבאים:

איבוד כושר חשיבה וזיכרון. חוסר יכולת לאחסן בזיכרון מידע חדש, דבר שמתבטא בדרך כלל בשאלות חוזרות, נטייה לחזור שוב על אותם סיפורים, הנחה של חפצים לא במקומם, שכחה של אירועים ופגישות והליכה לאיבוד גם בסביבה מוכרת.

פגיעה ביכולת הסקת המסקנות וההתמודדות עם משימות מורכבות. מתבטא בדרך כלל בחוסר הבנה של סכנות, חוסר יכולת להתנהל באופן עצמאי (מבחינה כלכלית, למשל) וחוסר יכולת לתכנן פעילויות.

פגיעות בראייה מרחבית. מתבטא בחוסר יכולת לזהות פרצופים וחפצים וחוסר יכולת לבצע פעולות יומיומיות כמו להתלבש (כי מתקשים להתאים את הבגד לגוף).

פגיעה בתפקוד שפתי, כולל דיבור, קריאה וכתיבה. מתבטא בקושי בשליפת מילים, בשכחה של מילים, היסוס, גימגום ושגיאות כתיב.

שינויים באישיות, בהתנהגות ובמצב הרוח. מתבטא במצבי רוח משתנים, מצבי מתח וחרדה, חוסר מוטיבציה, אפתיה, ריחוק חברתי, חוסר עניין, העדר אמפתיה, אובססיביות והתנהגות לא חברתית.

פריצה הדרגתית: הסימפטומים באלצהיימר לא מופיעים בבת אחת, אלא בזה אחר זה במשך חודשים או שנים.

פרוגרסיביות: ההיסטוריה הרפואית מראה שהתפקוד הקוגניטיבי הולך ויורד במהלך הזמן.

הפגיעות הקוגניטיביות בולטות במיוחד באחד מן התחומים הבאים:

• זיכרון- חוסר יכולת ללמוד ולשלוף מידע שנלמד לאחרונה. יחד עם זאת, בניגוד להנחיות הקודמות לאבחון, חייבים להיות תחומים פגועים נוספים (הפגיעה בזיכרון כבר לא נחשבת למאפיין מספק לאבחון).

• פגיעה בשפה- בעיקר חוסר יכולת "למצוא" מילים. יחד עם זאת, בניגוד להנחיות הקודמות, מאפיין זה אינו מספק וחייבת להיות פגיעה נוספת בביטוי או בהבנת שפה.

• התמצאות מרחבית- המאפיין העיקרי הוא חוסר יכולת לזהות פרצופים ואובייקטים, אך חייבים להיות גם מאפיינים נוספים.

• חוסר תפקוד- בעיקר חוסר יכולת להסיק מסקנות, לבצע שיפוט נכון ולפתור בעיות.

הנחיות לגבי אבחון מוקדם

בנוסף לשינוי בקריטריונים לאבחון מחלת האלצהיימר, כוללות ההנחיות החדשות התייחסות גם למועד האבחון. עד עתה, אבחון המחלה נעשה בדרך כלל רק בשלב בו הפגיעה הקוגניטיבית נעשתה בולטת מספיק ופוגעת מספיק בתפקוד.

על פי ההנחיות החדשות, מתבקשים הרופאים (בעיקר החוקרים של המחלה) לנסות לבצע אבחון בשלבים מוקדמים בהרבה של המחלה. המחקרים מראים שכבר 10 שנים לפני שביטוי המחלה ברור, ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקות מעבדה וסריקות של המח ושל נוזל עמוד השדרה.

אמנם כיום לאבחון כה מוקדם יש השלכות בעיקר על התחום המחקרי, אך בעתיד מקווים שהאבחון המוקדם יסייע במציאת תרופה, טיפול או חיסון מפני המחלה.

בהקשר זה ממליצות ההנחיות החדשות להכפיל את מספר הבדיקות שנעשות לחולים ולמשתתפים במחקרים בנוגע לאלצהיימר. הבדיקות אמורות להתחיל עוד בשלב בו כלל אין תסמינים חיצוניים של המחלה, אבל נמצא שכבר ניתן למצוא עקבות לתחילת התהליך הניווני במח ובנוזל עמוד השדרה.