קוצר נשימה בקשישים

קוצר נשימה באופן כללי הוא מונח המתאר תחושה סובייקטיבית של אי נוחות נשימתית. מטופלים שונים מתארים קוצר נשימה בדרכים שונות כשבין היתר ישנם קוצר נשימה בקשישים המתארים את התחושה כחוסר אוויר, תחושת מחנק, קושי למלא את הריאות באוור וכן תחושה של "חזה סגור". התופעה נחקרה במחקרים רבים שהראו כי ישנה קורלציה בין התיאורים של המטופלים לבין הגורם הפיזי לקוצר הנשימה. לאור זאת, השיחה הראשונית עם החולה ובירור יסודי של התחושות והתלונות, מסייעים רבות בחשיפת הגורמים לבעיה.

מה הם הגורמים העיקריים לקוצר נשימה בקרב קשישים?

קוצר נשימה הוא תסמין שאינו ספציפי. המשמעות היא שהתסמין יכול להעיד על מגוון רחב ביותר של מצבים. להלן חלק מהגורמים האפשריים לקוצר נשימה בקשישים:

  • חרדה – חשוב להבין שקוצר נשימה עשוי בהחלט להעיד על מצב נפשי מסוים וכי לא תמיד מדובר על תסמין שמהווה עדות לבעיה פיזית. התקף חרדה לדוגמה, יכול בהחלט לבא לידי ביטוי בקוצר נשימה, כשלרוב לקוצר הנשימה יתלוו תסמינים פיזיים נוספים כמו הזעת יתר ודופק מהיר. בהתקף חרדה תיתכן אף תחושת מחנק ובעקבות זאת המטופל עשוי להגיע לחדר המיון ולהתלונן על חנק.
  • מחלות לב – ישנו מגוון רחב של בעיות כמו גם מחלות לב שעשויות להוביל לקוצר נשימה, לרבות אירוע לב ואי ספיקת לב. באי ספיקת לב למשל, תיתכן הצטברות של נוזלים בריאות ובעקבות זאת המטופל עשוי לסבול מבצקת ריאתית (באי ספיקת לב שמאלית). התסמין הראשון המהווה עדות לבצקת בריאות הוא לרוב קוצר נשימה.
  • מחלות של מערכת הנשימה – מטבע הדברים ישנה שורה ארוכה של מחלות ריאה שמופיעות בשכיחות גבוהה יותר בקשישים, הבאות לידי ביטוי בין היתר בקוצר נשימה. אחת המחלות האלו נקראת COPD, כשברוב המקרים היא מתפתחת בקרב מעשנים כבדים שעישנו במשך שנים רבות. בנוסף, גם אסטמה יכולה לחולל קוצר נשימה.
  • אנמיה – הן קשישים והן מטופלים הסובלים מריבוי מחלות או מחלות כרוניות, נמצאים בסיכון לפתח אנמיה. אנמיה באה לידי ביטוי בירידה ברמת כדוריות הדם האדומות או ברמת ההמוגלובין ואחד התסמינים השכיחים של המחלה, בא לידי ביטוי בקוצר נשימה. בדרך כלל קוצר הנשימה יבוא לידי ביטוי במאמץ בלבד אך במקרים החמורים גם מאמץ קל מאוד יוביל לקוצר נשימה.

מהם תסמיני קוצר נשימה בקרב קשישים?

קוצר נשימה יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים וחשוב מאוד לברר מה הם התסמינים והמאפיינים המדויקים של התופעה כדי שניתן יהיה להתחקות אחר הגורם לקוצר הנשימה. כך לדוגמה קוצר הנשימה יכול להופיע באופן פתאומי ולהיות חריף מאוד אך מצד שני לא אחת קוצר הנשימה מופיע רק בזמן מאמץ. ישנם גם מטופלים המדווחים כי קוצר הנשימה התפתח באופן איטי והחמיר באופן הדרגתי במשך חודשים ואף שנים.

חשוב גם כן לשים לב לקיומם של תסמינים נוספים שעשויים להתלוות לקוצר הנשימה כמו כאבים באזורים שונים בגוף, חיוורון, אי סבילות לקור, כיחלון ועוד.

איך מאבחנים קוצר נשימה בקשישים?

לעיתים קרובות כשאדם מבוגר מתלונן על קוצר נשימה, התלונות מיוחסות לגילו המבוגר. למרבה הצער מדובר על תופעה רווחת שעשויה להוביל לכך שהמטופל לא יעבור תהליך אבחון יסודי. כתוצאה מכך במקרים רבים כשמייחסים את התלונות לגיל המבוגר, מפספסים גורם ספציפי שניתן לטפל בו.
אם הגורם הפסיכיאטרי נשלל, קוצר הנשימה יכול לנבוע כתוצאה מבעיה לבבית, כתוצאה מבעיה ריאתית וכתוצאה מבעיה במערכת הדם. כדי לבודד את הבעיה יש לשלול את הגורמים השונים על ידי בדיקות כאלו ואחרות. אם לדוגמה יש חשד לכך שהמטופל סובל מבעיה ריאתית, ניתן לבצע צילום חזה, בדיקת תפקודי ריאות ו-CT חזה. לעומת זאת אם ישנו חשד סביר לכך שהמטופל סובל מאנמיה, יש לבצע ספירת דם ובדיקות נוספות כמו וויטמין B12, ברזל וחומצה פולית.

את קוצר הנשימה יש להעריך הן איכותית והן כמותית. הערכה איכותית תאפשר להבחין בין סוגים שונים של קוצר נשימה. אם לדוגמה המטופל מתקשה לקחת אוויר, ניתן להניח שנפח הנשימה שלו מוגבל. לעומת זאת אם המטופל מדווח על מאמץ רב מהרגיל בנשימה, יתכן שהוא סובל מחולשה בשרירי הנשימה או מחסימה בדרכי האוויר. הערכה כמותית מתבצעת על ידי דירוג סובייקטיבי של המטופל עצמו, שצריך להעריך את דרגת החומרה של קוצר הנשימה.

כיצד נהוג לטפל במצבים של קוצר נשימה בקשישים?

הטיפול בקוצר נשימה בקשישים משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה. אי לכך, הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי רק לאחר שהסתיים שלב האבחון ונמצא הגורם לבעיה. אם לדוגמה מקור הבעיה באנמיה על רקע חוסר ספיגת B12, יהיה צורך לטפל בבעיית הספיגה ובמקביל לספק B12 באופן מלאכותי. לעומת זאת אם מקור הבעיה באי ספיקת לב, יתכן שהטיפול יכלול השתלת קוצב לב והנחיות לשינוי אורח החיים.

 

ראו גם:

מדוע הסיכוי ללקות בנגיף הקורונה עולה דווקא בקרב קשישים?

דרג מאמר זה